מיהו יהודי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ==חוק השבות==
+{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1. במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2. דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור על פי בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
 עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.
 ===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===
-בשנת [[תשי"ז]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליט לפרוש בעקבות כך מהקואולוציה, ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
+כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
-מבין ה50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:
+בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"{{הערה|נוסח חוק השבות כפי שמופיע באתר ויקיטקסט.}}. ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}.
+במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:
@@ שורה 30: / שורה 32: @@
 האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}
 ===בג"ץ שליט===
-בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג"ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה.
+{{להשלים}}
+הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}
-ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים.
-הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view  השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדברא:זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רופרמה" שינוי המסורת היהודית.
-הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!
-::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
-::יוותר  פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
-הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}
-הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}.
 הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.