תפילת ערבית של שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
פותחים את התפילה ב[[ברכו]], ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים [[קריאת שמע]], ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים [[תפילת שמונה עשרה]] אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שה[[שבת]] שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש{{הערה|יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א}} סוכת שלום וכו'". | פותחים את התפילה ב[[ברכו]], ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים [[קריאת שמע]], ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים [[תפילת שמונה עשרה]] אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שה[[שבת]] שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש{{הערה|יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א}} סוכת שלום וכו'". | ||
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק. | ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}. | ||
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]]. | תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]]. |
גרסה מ־10:09, 14 במרץ 2021
תפילת ערבית של שבת הינה תפילה הנאמרת בליל שבת הפותחת את יום השבת.
קבלת שבת
ערך מורחב – קבלת שבת |
זמנה
על אף שבדרך כלל יש להתפלל את תפילת ערבית בצאת הכוכבים, בשבת מותר להתפלל מעריב החל מפלג המנחה, וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את פלג המנחה ללילה[1], מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את קריאת שמע בצאת הכוכבים[2]. עם זאת מנהג חב"ד בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה חסידות.
מהלך התפילה
פותחים את התפילה בברכו, ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים קריאת שמע, ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים תפילת שמונה עשרה אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שהשבת שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש[3] סוכת שלום וכו'".
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שהשבת שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר שרבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את אדמו"ר הזקן למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו אדמו"ר הזקן:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"[4].
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין שבת[5] וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד ויכלו, ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז עלינו לשבח, ולפני אמירת "עלינו" אומרים ברכו.
לקריאה נוספת
- שולחן ערוך הרב סימן רס"א.
קישורים חיצוניים
שבת | ||
---|---|---|
קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר |