תפילת ערבית של שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
(הרחבה)
שורה 9: שורה 9:
פותחים את התפילה ב[[ברכו]], ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים [[קריאת שמע]], ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים [[תפילת שמונה עשרה]] אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שה[[שבת]] שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש{{הערה|יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א}} סוכת שלום וכו'".
פותחים את התפילה ב[[ברכו]], ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים [[קריאת שמע]], ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים [[תפילת שמונה עשרה]] אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שה[[שבת]] שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש{{הערה|יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א}} סוכת שלום וכו'".


ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק.
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}.


תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך"  ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]].
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך"  ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]].

גרסה מ־10:09, 14 במרץ 2021

תפילת ערבית של שבת הינה תפילה הנאמרת בליל שבת הפותחת את יום השבת.

קבלת שבת

ערך מורחב – קבלת שבת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

זמנה

על אף שבדרך כלל יש להתפלל את תפילת ערבית בצאת הכוכבים, בשבת מותר להתפלל מעריב החל מפלג המנחה, וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את פלג המנחה ללילה[1], מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את קריאת שמע בצאת הכוכבים[2]. עם זאת מנהג חב"ד בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה חסידות.

מהלך התפילה

פותחים את התפילה בברכו, ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים קריאת שמע, ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים תפילת שמונה עשרה אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שהשבת שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש[3] סוכת שלום וכו'".

ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שהשבת שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר שרבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את אדמו"ר הזקן למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו אדמו"ר הזקן:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"[4].

תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין שבת[5] וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד ויכלו, ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז עלינו לשבח, ולפני אמירת "עלינו" אומרים ברכו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שוע"ר סי' תפט סי"ב
  2. שוע"ר סי רסא סעיף ב
  3. יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א
  4. 'ימי מלך' ח"ב ע' 698
  5. "אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"