חודש ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:45, 10 במרץ 2021

<< >> חודש ניסן
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט	ל
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש ניסן הוא החודש השביעי (מחודש תשרי) בחודשי השנה, בתורה מכונה החודש הראשון, על-פי אחת הדעות בגמרא^[1]: "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידין ליגאל".

מועדים בחודש

חג הפסח

מנהגים בחודש ניסן

שלושים יום קודם החג

שלושים יום לפני החג - המתחיל החל מט"ו באדר, דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.

יש ליזהר מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח, כלומר מפורים ואילך.

מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "מעות חיטים" כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים.

הכנות רוחניות לחג הפסח

מתקנת הרבי להשתדל, לשלוח לחג הפסח למכרים - על כל פנים להסדרים - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה. גם יש לדאוג עבור "הקטנים" כי מצה ענינה אמונה (מיכלא דמהימנותא), וצריכים לעבוד על זה כבר מקטנות.

במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.

כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד הגדה של פסח משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.

קריאת פרשת הנשיאים

ערך מורחב – אמירת הנשיא בחודש ניסן

נוהגים מראש חודש ואילך לקרוא (אחר תפילת שחרית) פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.

אי אמירת תחנון

אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.

אין מתענים בחודש ניסן.

ימי חב"ד

אירועים

ב' בניסן תשמ"ח - הרבי ביאר בשיחה שההכרזה "יחי המלך" מבטאת את קבלת מלכותו כמלך המשיח.
ט' בניסן תר"פ - אדמו"ר הריי"צ אמר את מאמרו הראשון - ד"ה "ראשית גויים עמלק".
ט' בניסן תרצ"ט - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נלקח למאסר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד.
י"א בניסן תשמ"ו - הרבי החל לחלק דולרים לצדקה באופן קבוע בכל יום ראשון.
י"ח בניסן תרס"ב - התקיימה הברית מילה של הרבי.
כ' בניסן תש"א - הרבי ורעייתו קיבלו ויזה בקונסוליה האמריקאית שבמרסיי בצרפת, איתה עזבו את אירופה הבוערת לארצות הברית.
כ"ז בניסן תשמ"ד - התחלת לימוד שיעור היומי ברמב"ם, על פי תקנת הרמב"ם של הרבי.
כ"ח בניסן תנש"א - הרבי אמר את השיחה הידועה בה התבטא "עשו כל אשר ביכלתכם.. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!"

נולדו

י"א בניסן תרס"ב - הרבי, הנשיא השביעי של אדמו"רי חב"ד, נולד. ביום זה נוהגים רבים מהחסידים במנהגי יום הולדת.
י"ח בניסן תרל"ח - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נולד.

נסתלקו

ב' בניסן תר"פ - אדמו"ר הרש"ב הסתלק ומנוחתו כבוד בעיר רוסטוב.
ג' בניסן תרנ"ה - הרב לוי יצחק סלונים, נכדו של אדמו"ר האמצעי, נפטר ומנוחתו כבוד בעיר חברון על יד אמו מרת מנוחה רחל.
ה' בניסן תרס"ב - הרב שניאור זלמן פרדקין, מגדולי חסידי אדמו"ר הצמח צדק, נפטר.
י"ג בניסן תרכ"ו - אדמו"ר הצמח צדק נפטר ומנוחתו כבוד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה.
ט"ז בניסן תר"פ - הרב מרדכי דב טברסקי מטומשפאל, נכד אדמו"ר האמצעי, נפטר.
י"ז בניסן תרמ"ג - רבי ישראל נח שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, נפטר.
כ"ד בניסן תרכ"ו - הרב שניאור זלמן מרדכי שניאורסון, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, נפטר.

קישורים חיצוניים

חודש ניסן הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
מבט מעמיק אל חודש ניסן על פי החסידות ● שיעור וידאו

חודשי השנה
תשרי \| חשוון \| כסלו \| טבת \| שבט \| אדר \| ניסן \| אייר \| סיוון \| תמוז \| מנחם אב \| אלול

הערות שוליים

↑ ראש השנה יא, א.

[1] ראש השנה יא, א.

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]]
 ==מנהגים בחודש ניסן==
+===שלושים יום קודם החג===
+שלושים יום לפני החג - המתחיל החל מ[[ט"ו באדר]], דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.
+יש ליזהר מאכילת [[מצה]] שלושים יום לפני הפסח, כלומר מ[[פורים]] ואילך.
+מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "מעות חיטים" כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים.
+===הכנות רוחניות לחג הפסח===
+מתקנת [[הרבי]] להשתדל, לשלוח לחג הפסח למכרים - על כל פנים להסדרים - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה. גם יש לדאוג עבור "הקטנים" כי מצה ענינה אמונה (מיכלא דמהימנותא), וצריכים לעבוד על זה כבר מקטנות.
+במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.
+כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד [[הגדה של פסח]] משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.
+===קריאת פרשת הנשיאים===
 {{ערך מורחב|אמירת הנשיא בחודש ניסן}}
-*נוהגים מ[[ראש חודש]] ואילך לקרוא (אחר [[תפילת שחרית]]) פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג מ"זאת חנוכת המזבח".
+נוהגים מ[[ראש חודש]] ואילך לקרוא (אחר [[תפילת שחרית]]) פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.
-*אין אומרים [[תחנון]] בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.
-*אין צמים בחודש זה.
+===אי אמירת תחנון===
+אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.
+אין מתענים בחודש ניסן.
 ==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==