גילוי אליהו

גילוי אליהו הוא דרגה גבוהה ונעלה לה זוכה אדם שזיכך את נפשו ורוחו ונשמתו כראוי, עד שאליהו הנביא נשלח לגלות לו חידושי תורה משמים.

אחד מתלמידיו הגדולים של אליהו הנביא היה האר"י הקדוש שזכה לגילוי אליהו בקביעות, ועל פי הכרעתו של אדמו"ר הזקן כל תורתו היא מאליהו הנביא - וכן הייתה הכרעת רוב המקובלים. זאת לעומת הגר"א מוילנא שסבר שלאחר שהאריז"ל זכה לגילוי אליהו שני פעמים התגדלה השגתו עד למאוד ומאז עלה ונתעלה בחכמתו הגדולה, ולכן סובר הגר"א שניתן לחלוק על חידושיו של האר"י, כמו שהוא עצמו חולק שני פעמים על האר"י הקדוש. זו הייתה, לפי דברי אדמו"ר הזקן, אחת מנקודות החיכוך בין שיטת החסידות להתנגדות מבית מדרשו של הגר"א.

בספר מאור עינים לרבי מנחם נחום מטשערנאביל כותב כי גילוי אליהו הוא הארה גדולה שמקצתה מתגלה בכל מי שמבשר בשורה טובה, והיא הכוח המושך את האדם לבשר בשורות טובות. כאשר אדם מקבל בשורה טובה מאיר בו ניצוץ של אליהו הנביא זכור לטוב, ואם יש לו שכל הוא נוטל גילוי זה ומתעלה בו מעלה מעלה.

בחסידות חב"ד מקובל כי גילוי הנשמה, דהיינו גילוי היחידה שבנפש גדול יותר מגילוי אליהו. כך למשל מספר אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו על הבעל שם טוב שבא לבקר פעם מתנגד שמעריציו טענו שזכה לגילוי אליהו. הבעל שם טוב הראה לתלמידיו איך חדרו מלא בקליפות בצורת נחשים ועקרבים, והסביר כי גם אם זכה לגילוי אליהו, לא זכה לגילוי הנשמה, והקליפות סבבו אותו.

כשביקר פעם רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.

הרבי אמר פעם: שהניגון "אל-י אתה" הוא סגולה לגילוי אליהו שזהו הכנה לביאת משיח, וענינו הוא ביאת המשיח.