עבודה זרה – הבדלי גרסאות
| שורה 14: | שורה 14: | ||
מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. | מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. | ||
ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת [[ | ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני". | ||
לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שהסט"א קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]]. | לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שהסט"א קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]]. | ||