אהרן יריב – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה. | נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה. בשנת [[תרצ"ה]] -[[תרצ"ו]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. ב[[כ"ו באייר]] [[תשנ"ד]] (7 במאי 1997 ) נפטר. | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
אהרון יריב זכה למכתבים ועצות רבות מ[[הרבי]], בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ל[[יחידות]] עם הרבי. | אהרון יריב זכה למכתבים ועצות רבות מ[[הרבי]], בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ל[[יחידות]] עם הרבי. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יריב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד [[מלחמת יום כיפור]], שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה. | בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יריב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד [[מלחמת יום כיפור]], שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה. | ||
במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]], | במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]], הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה ב[[י"א בניסן]] [[ה'תש"ל]]. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.{{הערה|אקג"ש כו עמ' שסז}} | ||
במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי. | במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
:ב) הדרישה המצרית נובעת מהתערבות סובייטית, והפתרון - לא להתגרות ב'דוב' הרוסי אלא לגרום בעקיפין להרס התעלה כך שהרוסים יאבדו כל אינטרס בתעלה.{{הערה|אגק"ש, כו, עמ' תו}}: | :ב) הדרישה המצרית נובעת מהתערבות סובייטית, והפתרון - לא להתגרות ב'דוב' הרוסי אלא לגרום בעקיפין להרס התעלה כך שהרוסים יאבדו כל אינטרס בתעלה.{{הערה|אגק"ש, כו, עמ' תו}}: | ||
יומיים לאחר התוועדות של הרבי ב[[כ"ח בתמוז]] בשנת [[תש"ל]], בה זעק הרבי נגד היוזמה של ישראל לעסוק במשא ומתן עם מצרים על הפסקת אש, והזהיר שבאם ייחתם ההסכם המצרים עתידים להפר את | יומיים לאחר התוועדות של הרבי ב[[כ"ח בתמוז]] בשנת [[תש"ל]], בה זעק הרבי נגד היוזמה של ישראל לעסוק במשא ומתן עם מצרים על הפסקת אש, והזהיר שבאם ייחתם ההסכם המצרים עתידים להפר את ההסכם תוך 24 שעות ולקרב טילים לתעלה, כך ששום מטוס פאנטום לא יוכל לפעול באזור בשעת מלחמה, כפי שאכן אירע במלחמת יום כיפור, כתב הרבי לאהרון, מכתב נוסף על רעיון הריסת התעלה{{הערה|ראו אגק"ש כו עמ' תמ}}. בתגובה למכתב של אהרון כי לא פשוט ולא קל להרוס את כל תעלת סואץ, ענה הרבי כי דווקא בגלל אורכה הרב של התעלה קל יותר לקלקל אותה במקום אחד או שניים ודי בכך. ובאשר לרצון שלא להרגיז את ה'דוב הרוסי', הרי ניסיון העבר - אי הפרעה לבניית סכר אסוואן בזמנו על ידי המצרים, מלמד שעדיף להרגיז את 'הדוב' מאשר להימנע ולאפשר לו בניית תעשייה אטומית. | ||
במכתבו הבא של הרבי, ב[[ג' בתמוז]] [[תשל"א]], עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות. | במכתבו הבא של הרבי, ב[[ג' בתמוז]] [[תשל"א]], עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות. | ||
ב[[ג' באלול]] [[תשל"א]], | ב[[ג' באלול]] [[תשל"א]], כתב הרבי איגרת נרחבת לאהרון{{הערה|אגק"ש כרך זל עמ' רד-רח}} ובה קובע הרבי כי ההסדר החלקי עם מצרים "תחילתו ברצון וסופו באונס", וחזרה על טעות דומה. פער הכוחות בין צה"ל לצד שכנגד ופשר השקעת הון רב בהקמת קו הגנה אין בו תועלת בימינו.{{הערה|שם עמ' רח-רט}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||