ילקוט שמעוני: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==המדרש המפורסם== | ==המדרש המפורסם== | ||
בשנת [[תנש"א]] | בשנת [[תנש"א]] במהלך [[מלחמת המפרץ]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד. | ||
[[הרבי]] בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט{{הערה|ישעיה רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם". | [[הרבי]] בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט{{הערה|ישעיה רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם". | הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם". | ||
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] | הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־00:29, 11 בפברואר 2021
ילקוט שמעוני הוא ספר המלקט מדרשי חז"ל קדומים על התורה הנביאים והכתובים.
מבנה הספר
הספר בנוי מפרקים הקרויים "רמזים" על פי סּדר התנ"ך, כאשר בכל רמז מובא סיפור או אמרה וכדומה בשם אחד מחז"ל.
אין קשר בין מספור פרקי התנ"ך למספור הרמזים. כאשר על פרק אחד יכולים להיות כמה רמזים ועל פרק אחר אין רמזים כלל.
מקורות המדרשים
מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא המכילתא, מדרש רבה ומדרש תהלים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.
פירוש על הילקוט
רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר, בעל "המגן אברהם" חיבר פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.
מחבר הילקוט ודפוסיו
אין מידע מדוייק על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. החיד"א כותב כי הרב שמעון אשכנזי מפרנקפורט הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו.
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א ולאחר מכן נדפס במהדורות רבות, חלקם מבוארות ומוערות עם הבאת המפרשים בשלמותם.
המדרש המפורסם
בשנת תנש"א במהלך מלחמת המפרץ הכריזה ממשלת ארצות הברית מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד.
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט[1]: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".
הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה[2].
קישורים חיצוניים
- ילקוט שמעוני - באתר היברו בוקס.