מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מענדל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]] | [[קובץ:מענדל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]] | ||
הרב '''מנחם מענדל רסקין''' נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] | הרב '''מנחם מענדל רסקין''' ([[תרפ"א]] - [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]), זכה לשהות במחיצת ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], מעסקני ומייסדי [[כפר חב"ד]], גבאי [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד]] וממנהלי קופת גמ"ח ו[[מעות חיטים]] בכפר חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] | |||
==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון== | ==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון== | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
גרסה מ־22:03, 9 בפברואר 2021
הרב מנחם מענדל רסקין (תרפ"א - כ"ז חשוון תש"ע), זכה לשהות במחיצת ר' לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, מעסקני ומייסדי כפר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד וממנהלי קופת גמ"ח ומעות חיטים בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"א בעיירה בברויסק לאביו הרב יעקב יוסף רסקין. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' ישראל לוין (נעוולער) והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש אב תש"א נסע הרב רסקין אל משפחתו, ללנינגרד. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע לאלמא אטא שבקזחסטן
הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון
כאשר גרו באלמא אטא היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, רבי לוי יצחק שניאורסון, אבי הרבי. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שבתשעה באב תש"ד, עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.
מחוץ לרוסיה
בחודש אלול תש"ד יצאו אביו ואחותו, אשת הרב דוד ברוומן למלחובקה שעל-יד מוסקבה. בחנוכה תש"ה הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מ"מ. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' דוד ברוומן שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש מנחם אב תש"ו יצא עם עוד חסידים (ביניהם הרב אברהם אליהו פלוטקין), ובחודש אלול הגיע לאוסטריה, משם יצא לפוקינג.
הרב רסקין נשא את זוגתו שרה, בת דודו הרב יצחק רסקין. בשנת תש"ט עלה הרב רסקין לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד, שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד. לתפקיד זה מונה על ידי הרב שניאור זלמן גרליק ועל ידי המייסד והמשפיע של בית-הכנסת, הרב יצחק אייזיק קרסיק.
יחד עם ידידו ר' יחזקאל שפרינגר ניהל קופת גמ"ח ואת "מעות חיטים" בכפר חב"ד.
נפטר בשבת קודש, כ"ז חשוון תש"ע.
משפחתו
- בנו, ר' בנציון רסקין גבאי - בית הכנסת "נחום יצחק" בשיכונים החדשים בכפר חב"ד (על שם הרב נחום יצחק פינסון)
- בנו, ר' לוי יצחק (איצ'ה) רסקין - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד
- בתו, צביה קורץ אשת הרב שמואל קורץ
- בתו, דבוניא סלומון אשת ר' יוסף סלומון