מרדכי שוסטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:22, 7 בפברואר 2021

הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת קריאת התורה בעליה של הרבי

הרב מרדכי שוסטרמן היה בעל קורא וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.

תולדות חיים

נולד בעיירה החסידית ז'לובין בערב ראש חודש אלול בשנת תרע"ד. בשנת הארבע-עשרה לחייו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים תחת רדיפות הקומוניסטים בניהולו של הרב החסיד משה אקסלרוד.

לאחר מלחמת העולם השניה יצא מרוסיה יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת קראון הייטס, שם עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו בדפוס עזרא שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת הרבי^[1] שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.

בנוסף היה מוסר מידי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת תומכי תמימים המרכזית ביוזמת ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק.

עם רבותינו נשיאנו

הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק בלשון הקודש וכבעל קריאה דייקן זכה לקרוא בתורה בפני אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, ובשנת תש"י קרא בשביל הרבי את קריאת התורה של מנחת יום כיפור כדי שהרבי יוכל לקרוא את מפטיר יונה.

בשנות זקנותו של ר' יוחנן גורדון שהיה בעל קורא ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-770 משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע^[2].

לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני הרבי בקביעות בשבתות ובמועדים במשך שלושים ותשע שנה^[3].

כאשר נכנס ליחידות ביום הולדתו בשנת תשכ"ב הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו "כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!", ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר בחלוקת דולרים מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי "זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה", ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי בי"ב חשון תשנ"ב טרם נסיעתו לארץ ישראל אמר לו הרבי בחיוך של חיבה "מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה".

נפטר ביום שני כ"ב אייר תשנ"ה.

ספריו

למען ידעו בנים יוולדו - מז'לובין לניו יורק - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו בתשנ"ב. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת תשנ"ו.

קיצור כללי הדקדוק - כללי הדקדוק והטעמים שבקריאת התורה. נדפס לראשונה כקונטרס בתשנ"ג ובפורמט מורחב בשנת תשנ"ו כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".

משפחתו

בנו

הרב גרשון שוסטרמן

חתניו

הרב בנימין קליין, חבר מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.
הרב משה נמנוב, חבר הנהלת דפוס עזרא - בלשן.
הרב מני מנחם מענדל וולף, מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש.
הרב שמואל גרייזמן, מנהל מבצע אות בספר התורה. היה נשוי לביתו השליחה נחמה גרייזמן.
הרב אלעזר גורביץ.

לקריאה נוספת

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.

קישורים חיצוניים

אתר ללימוד קריאת התורה, מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה
הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר
הספר 'למען ידעו בנים יוולדו' - לקריאה דיגיטלית באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
המדפיס של הרבי מתוך שבועון בית משיח
בעל הקורא בבית חיינו התקשרות גיליון 881

הערות שוליים

↑ ספרו למען ידעו בנים יולדו
↑ מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.
↑ הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-770, זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מליובאוויטש, ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.

[1] ספרו למען ידעו בנים יולדו

[2] מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.

[3] הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-770, זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מליובאוויטש, ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]
-הרב '''מרדכי שוסטרמן''' היה בעל קורא וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.
+הרב '''מרדכי שוסטרמן''' היה [[בעל קורא]] וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.
 ==תולדות חיים==
-הרב '''מרדכי שוסטרמן''' נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע"ד]]. בשנת הארבע עשר לחייו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים בניהולו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].
+נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע"ד]]. בשנת הארבע-עשרה לחייו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים בניהולו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].
 לאחר [[מלחמת העולם השניה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]], ובשנת [[תש"י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]] כדי שהרבי יוכל לקרוא את [[מפטיר יונה]].
-בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.
+בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.
-לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת|שבתות]] וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.
+לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת|שבתות]] וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.
 כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת|יום הולדתו]] בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.