אתוון רברבין – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
להתראות (שיחה | תרומות)
שורה 22: שורה 22:
אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו לדוגמא בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.
אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו לדוגמא בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.


רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמותו ומהות]]ו יתברך ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוד מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.
רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוד מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.


==בהשאלה==
==בהשאלה==