יחיאל הלפרין (מחבר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר. | *חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר. | ||
*הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם. | *הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־07:32, 4 בפברואר 2021
הרב ר' יחיאל הלפרין (ת"כ (1660) - תק"ו (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכראש ישיבה במינסק. מפורסם במיוחד בזכות ספרו "סדר הדורות" על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.
תולדות חיים
רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון בתורה ומקובל, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי המהרש"ל ומיוחס עד לרש"י.
כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת תע"א ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "ועד ארבע ארצות" וגדולי תורה רבים[1].
הרבי הריי"צ סיפר: "עיקר התפשטות הישיבות בליטא היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות"[2]. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד תורת הקבלה בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו לתורת החסידות והתקרבו לבעל שם טוב, היו רבי ניסן מהרקי ורבי יוסף יצחק משריי, דודו של אדמו"ר הזקן[3].
בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"[4].
ספריו של רבי יחיאל, הן "ערכי הכינויים" והן "סדר הדורות", מובאים בתורת החסידות ומתבססים עליהם[5]. הרבי הזכיר זאת כמה פעמים, והביא הוכחה מכך לסמכותו של המחבר[6]. כמו כן הסביר הרבי שלרבי יחיאל סמכות יתירה בתחומו העיקרי, חקר סדר הדורות: "בתחום של תולדות עם ישראל, סדר הדורות ודברי ימי חייהם של התנאים וכו' – היו גדולי ישראל שהתעסקו והקדישו מזמנם לכך, ולכן ניתן לסמוך עליהם, לעומת גדולים אחרים שאכן היו גדולים בתחומים אחרים, אך לא בתחום זה של חקר סדר הדורות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם (כל-כך) כשנוגע הדבר לנידון-דידן [בדוגמת ההסבר[7] לכלל "הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני (ממונות)"[8] – משום שכל אחד התעסק במיוחד בתחומו]"[9]. חיבוריו מובאים פעמים רבות גם בתורת הרבי[10].
ספרו "סדר הדורות"
רבי יחיאל התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות", שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות.
החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים[11]:
סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה, ותיקוני הש"ס שאחריה, וחלק התנאים והאמוראים, מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו.
בהזדמנות אמר הרבי אודות הספר[12]: "אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי הצמח צדק מביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו".
ספריו
- סדר הדורות - שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
- ערכי הכינויים - קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
- ספר הליקוטים
- ספר הכללים
- חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
- הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, בעל מחבר ספר 'סדר הדורות' בתוך גליון התקשרות
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות פרק קא.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.
- ↑ ספר הזכרונות פרק נא. קא-ב.
- ↑ מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.
- ↑ ראה אור התורה נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט (צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).
- ↑ ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג' עמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109).
- ↑ רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.
- ↑ בכורות מט, ב.
- ↑ שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל.
- ↑ ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'" בקישורים חיצוניים.
- ↑ ח"ב ערך סדר הדורות
- ↑ שיחת ש"פ בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).