לימוד החסידות – הבדלי גרסאות

מ חלוקת קונטרסים העביר את הדף משתמש:להתראות/לימוד החסידות לשם לימוד החסידות בלי להשאיר הפניה
בסדר?
שורה 27: שורה 27:
הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי [[משה רבינו]] שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח}}.
הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי [[משה רבינו]] שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח}}.


==אופן הלימוד==
==זמן הלימוד==
===זמני הלימוד===
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.


שורה 48: שורה 47:
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]], דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]], דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.


===סדר הלימוד===
==חומר הלימוד==
הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.}}.
 
המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את [[אגרת התשובה]], לאחר מכן [[שער היחוד והאמונה]], [[לקוטי אמרים]] אגרות הקודש וקונטרס אחרון{{הערה|אגרות קודש חלק יז עמוד מו ועמוד שעב.}}. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את [[קונטרס ומעיין]].
 
מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.
 
בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.}}.
 
===חומר הלימוד===
לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח.חלק ה' עמוד קלב.}}, וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.}}.
לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח.חלק ה' עמוד קלב.}}, וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.}}.


שורה 68: שורה 58:


מעלה נוספת בלימוד זה, הוא מכיון שכל דור יש את הדגש המיוחד שלו, ולימוד החסידות של נשיא הדור הזה, הוא לימוד החסידות השייך ונצרך ביותר עבור אנשי הדור{{הערה|1=ראו בהרחבה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/01/29-01-2020-11-02-43-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ההתקשרות בין המלך והעם, פרק 'לימוד תורת המלך' עמוד 20].}}.
מעלה נוספת בלימוד זה, הוא מכיון שכל דור יש את הדגש המיוחד שלו, ולימוד החסידות של נשיא הדור הזה, הוא לימוד החסידות השייך ונצרך ביותר עבור אנשי הדור{{הערה|1=ראו בהרחבה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/01/29-01-2020-11-02-43-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ההתקשרות בין המלך והעם, פרק 'לימוד תורת המלך' עמוד 20].}}.
==אופן הלימוד==
===סדר הלימוד===
הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.}}.
המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את [[אגרת התשובה]], לאחר מכן [[שער היחוד והאמונה]], [[לקוטי אמרים]] אגרות הקודש וקונטרס אחרון{{הערה|אגרות קודש חלק יז עמוד מו ועמוד שעב.}}. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את [[קונטרס ומעיין]].
מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.
בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.}}.


===צורת הלימוד===
===צורת הלימוד===