משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 3: | שורה 3: | ||
רבי משה מרדכי מלעלוב | רבי משה מרדכי מלעלוב נולד בירושלים בין החומות לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ט עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין, (הפלג הנקרא כיום פינסק-קארלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו, (ראה ערך [[אהרן רוזנפלד]]). | ||
האדמו"ר רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארה"ק וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות ע"י הרבי התבטא בביטויי הערצה מופלאים על הרבי. במשך השנים האדמו"ר מלעלוב תמך בכל עת במפעלי הרבי כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה,ועוד. וידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בעוד ענייני הכלל והפרט. | |||
== סגולה ליראת שמים והתקשרות מרבי משה מרדכי == | == סגולה ליראת שמים והתקשרות מרבי משה מרדכי == | ||
גרסה מ־06:22, 19 בינואר 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
רבי משה מרדכי מלעלוב נולד בירושלים בין החומות לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ט עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין, (הפלג הנקרא כיום פינסק-קארלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו, (ראה ערך אהרן רוזנפלד).
האדמו"ר רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארה"ק וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות ע"י הרבי התבטא בביטויי הערצה מופלאים על הרבי. במשך השנים האדמו"ר מלעלוב תמך בכל עת במפעלי הרבי כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה,ועוד. וידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בעוד ענייני הכלל והפרט.
סגולה ליראת שמים והתקשרות מרבי משה מרדכי
מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני אירוסין, אך כלתו התנתה כי כל זאת הוא בתנאי שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובוויטש בביתו. החסיד שאל את רבו רבי משה מרדכי כיצד להגיב לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובוויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים.
על כן - אמר רבי משה מרדכי, כדי להשלים את חסרונה ביראת שמים, עליה לשמוע את הניגון "צמאה לך נפשי" כפי שהוא מושר ע"י הרבי מליובאוויטש, כי זו סגולה ליראת שמים.
עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כשנשאל לכתוב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי, ביקש לכתוב בשמו כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן ע"י כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.
נפטר כ"ד טבת תשמ"ז. יום זה ידוע כיום ההילולא של אדמו"ר הזקן בעל התניא.
ממשיכי דרכו
לרבי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם תקופת מה בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב. לאחר פטירתו נתמנו שלושה מבניו לאדמו"רי לעלוב: בנו בכורו רבי אברהם בידרמן לאדמו"ר מלעלוב - ירושלים זצ"ל, בנו רבי שמעון בידרמן לאדמו"ר מלעלוב זצ"ל בבית מדרש אביו בשיכון ה' ב"ב, ובנו רבי אלתר לאדמו"ר מלעלוב - בני ברק זצ"ל. בניהם-נכדיו ממשיכים באדמו"רות לעלוב. יבלח"ט, בנו רבי פנחס שליט"א מכהן כאדמו"ר מניקלשבורג-ירושלים. ובנו רבי בער שליט"א מכהן כאדמו"ר מפייטרקוב-ירושלים. בנו הרה"צ רבי שמעלקא שליט"א מאן להתעטר באדמו"רות. צאצאי בנו הרה"צ הגאון רבי דוד זצ"ל נמנים על חסידי חב"ד.