לימוד החסידות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 {{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
-בדורות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], ]]פנימיות התורהפפ עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב ב[[תורת הנגל]]ה והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]], כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)}}.
+בדורות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], [[פנימיות התורה]] עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב ב[[תורת הנגלה]] והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]], כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)}}.
 עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.
 ==מצוות תלמוד תורה==
 במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782}} מביא [[הרבי]] את פסק ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודם שנודע להם זהות המחבר}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 ==אופן הלימוד==
 ===זמני הלימוד===
-[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמ,ר שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
 ב[[קונטרס עץ חיים]]{{הערה|פרק כ"ה}} כותב [[אדמו"ר הרש"ב]], שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.