יזכור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר | '''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר ב[[בית הכנסת]] בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה ב[[גן עדן]]. | ||
בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]], וכן להדליק בערב החג [[נר נשמה]] לזכות | בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]], וכן להדליק בערב החג [[נר נשמה]] לזכות הנפטרים. | ||
לפי מנהג חב"ד נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: | לפי מנהג [[חב"ד]] נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ב[[יום הכיפורים]], ב[[שמיני עצרת]], ב[[שביעי של פסח]], וב[[חג השבועות]]{{הערה|הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של [[ראש השנה]], אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}. | ||
לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר | לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ב[[יום הכיפורים]], וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו. | ||
==נוסח תפילת יזכור== | ==נוסח תפילת יזכור== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן= | {{ציטוט|אנגלית=|תוכן= | ||
<poem> | <poem> | ||
יִזְכֹּר | יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, | ||
בַּעֲבוּר | בַּעֲבוּר שְׁבְּלִי נֵדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ. | ||
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. | וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. | ||
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, | עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן= | {{ציטוט|אנגלית=|תוכן= | ||
<poem> | <poem> | ||
יִזְכֹּר | יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אִמִי מוֹרָתִי (פלונית בן פלונית) שְׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה, | ||
בַּעֲבוּר | בַּעֲבוּר שְׁבְּלִי נֵדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָה. | ||
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא | בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁה צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. | ||
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, | עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, | ||
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן. | וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
*תפילת יזכור נאמרת | *תפילת יזכור נאמרת כש[[ספר תורה|ספרי התורה]] מונחים על הבימה לאחר [[קריאת התורה]], לפני שמחזירים אותם ל[[ארון קודש]]. | ||
*רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}. | *רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}. | ||
*בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}. | *בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}. | ||
*"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}. | *"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}. | ||
*מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}. | *מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}. | ||
*אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את | *אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הרב יעקב לנדא, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את אדמו"ר הרש"ב, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.}}. | ||
*אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת | *אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־06:44, 2 בפברואר 2021
תפילת יִזְכּוֹר הוא קטע תפילה הנאמר בבית הכנסת בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה בגן עדן.
בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף בצדקה, וכן להדליק בערב החג נר נשמה לזכות הנפטרים.
לפי מנהג חב"ד נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח, ובחג השבועות[1]. אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של ראש השנה, אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד[2].
לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ביום הכיפורים, וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו.
נוסח תפילת יזכור
נוסח יזכור
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שְׁבְּלִי נֵדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
נוסח התפילה לאדם שנפטרה אמו, הוא כך:
יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אִמִי מוֹרָתִי (פלונית בן פלונית) שְׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה,
בַּעֲבוּר שְׁבְּלִי נֵדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָה.
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁה צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
לאחר מכן אומרים 'אב הרחמים'.
מנהגי חב"ד
- תפילת יזכור נאמרת כשספרי התורה מונחים על הבימה לאחר קריאת התורה, לפני שמחזירים אותם לארון קודש.
- רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"[3].
- בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא[4].
- "מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."[5].
- מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות[6].
- אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'[7].
- אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"[8].
קישורים חיצוניים
- יזכור: למה כולם יוצאים חוצה?
- הרבי מסביר על מעלת תפילת ה'יזכור' של יהודים שמבקרים בבית הכנסת 'אחת בשנה'...
הקלטה ותמליל משיחת הרבי
הערות שוליים
- ↑ הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.
- ↑ משיחת ו' תשרי תשמ"ג.
- ↑ לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.
- ↑ סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.
- ↑ משיחת אחש"פ תשכ"ו.
- ↑ קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.
- ↑ הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' ישראל מרדכי קאזמינסקי שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הרב יעקב לנדא, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את אדמו"ר הרש"ב, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.
- ↑ הוראת אדמו"ר הריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.