אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק ה[[קבלה|מקובל]] בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים. מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]',חבר הנהלת [[העדה החרדית]], מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של ה[[בר מצווה]] שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.  

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}

עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר ב[[ירושלים]].

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]]

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של [[העדה החרדית]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדית]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין{{הערה|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

[[קובץ:הגרח נאה בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו האחרונות]]

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריא]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]

[[קובץ:נודע בשיעורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר "[[נודע בשיעורים]]" לזכרו]]

:סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

:רביעית = 86 גרם.

==התקשרות==

עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערה|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערה|נודע בשיעורים ע' 182}}.

==הנצחתו==