נוטריקון – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
להתראות (שיחה | תרומות)
שורה 34: שורה 34:
*'''החלפת סדר האותיות במילה'''.
*'''החלפת סדר האותיות במילה'''.
*'''החסרת אותיות:''' לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "'''אב(ר) המ'''ון גויים"{{הערה|מתנות כהונה.}}.
*'''החסרת אותיות:''' לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "'''אב(ר) המ'''ון גויים"{{הערה|מתנות כהונה.}}.
*'''חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל''', לדוגמא{{הערה|ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.}} על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע''', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/231/233.htm מאמר ש"פ וירא תשכ"ה].}}, וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת{{הערה|1=הוזכר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/index.htm שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד], ועוד.}}.
*'''חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל''', לדוגמא{{הערה|ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.}} על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/231/233.htm מאמר ש"פ וירא תשכ"ה].}}, וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת{{הערה|1=הוזכר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/index.htm שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד], ועוד.}}.
*'''חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים''', בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל{{הערה|הובא ברש"י על המקום.}} שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של ''''אב'''ן' ו'א'''בן'''', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו.
*'''חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים''', בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל{{הערה|הובא ברש"י על המקום.}} שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של ''''אב'''ן' ו'א'''בן'''', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו.
*'''חילוף סדר האותיות''', לדוגמא על ה'כרפס' שבסדר ההגדה מובא בשולחן ערוך שהוא נוטריקון 'ס פרך', שבני ישראל עבדו שישים ריבוא בפרך אצל מצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/473/16.htm שולחן ערוך אורח חיים חלק ג' סימן תעג סעיף טז].}}.
*'''חילוף סדר האותיות''', לדוגמא על ה'כרפס' שבסדר ההגדה מובא בשולחן ערוך שהוא נוטריקון 'ס פרך', שבני ישראל עבדו שישים ריבוא בפרך אצל מצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/473/16.htm שולחן ערוך אורח חיים חלק ג' סימן תעג סעיף טז].}}.