אחדות החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבי...")
 
(אני סיימתי...)
שורה 12: שורה 12:


==אחדות החסידים בדורות קודמים==
==אחדות החסידים בדורות קודמים==
כך, לדוגמה, כותב הרבי )אגרות קודש חלק ט, אגרת ב'תרמז( כי יש "להחדיר
כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|לוח היום יום - כ"ד טבת]].}}, והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.}} ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים{{הערה|משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.}}.
באנהרעיון אשר כולנו הננו חלקים מקומה שלימה אחת".
 
ובאגרת נוספת )אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח(, מתבטא הרבי בביטויים
גם בדורו של [[אדמו"ר האמצעי]] נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו{{הערה|שם=ד שלט|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.}}.
מיוחדים וכותב, "חושבני בכל זאת שבצדק גמור יכול אני לומר כי חומר אנשי הכפר
 
הוא חומר מיוחד במינו . . בפנימיותם ועצמותם הוא גוש מלוכד אחד, שאחדותם
אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.}}.
הוטבעה בהם מדורי דורות ברוח של קרבת אחים ועוד יותר מזה, וכלשון רבינו הזקן
בתניא פרק לב - ''אחים ממש, רק שהגופים מחולקים''".
מפורסמת היא לכל אהבתו העצומה של הרבי עצמו לכל יהודי בפרט, וידוע
עד כמה דרש זאת הרבי מחסידיו ותלמידיו. ועל פי הכלל האמור אשר "אוהב מה
שהאהוב אוהב", אבן הבוחן למידת התקשרות החסיד לרבי - היא במידת אהבתו את
אשר אוהב הרבי.


על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}.
על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}.


==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא==
==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא==
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}.
אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה{{הערה|שם=ד שלט}}, ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום{{הערה|ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.}}, וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.}}.
 
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}.


דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}.
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}.


הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}.
הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}.
===בצד השלילה===
===בצד השלילה===
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}.
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}, והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.}}, ובעיקר בענין של פרנסה{{הערה|מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.}}.




==התעוררות להוספה באחדות החסידים==
==התעוררות להוספה באחדות החסידים==
לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נרשמו מחלוקות עזות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לעיתים קרובות לחיכוכים, ובשל כך חסידים משקיעים מאמץ רב יותר להוסיף באחדות על אף הדעות השונות.
לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת [[תשס"ז]] כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם ל[[מבצע חנוכה]], הוקמה על ידי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות|ועדת האחדות]] שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות.
בשנת [[תשע"א]], נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה.
בשנת [[תש"פ]] בעקבות [[נגיף הקורונה]] שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב [[שלום דובער פנחס לזר]], רבה הראשי של רוסיה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36
*'''העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf כולנו כאחד]''', ספר המלקט באופן מקיף את שיחות והתייחסויות הרבי לנושא
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=499&CategoryID=405 כמשפחה אחת]''', בתוך שיחת השבוע גליון 881
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־23:41, 11 בינואר 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

אחדות החסידים הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד שאדמו"ר הצמח צדק אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח.

מקור הביטוי

, בנוסף על הו איפוא ה'בכל מאדך' שנדרש מכל אחד ואחד מאיתנו? לכך צריכים חשבון הנפש אמיתי כל אחד ואחד אדעתא דנפשיה. אולם עלה בדעתי שיתכן שזה קשור עם סיפור אחר שסיפר הרבי ( ליל ב' דחה"פ תשי"ג וי"ג ניסן תשכ"ו).

כאשר נסע כ"ק אדמו"ר הצ"צ לפטרבורג לאסיפה הידועה, הוא יצא בתקיפות גדולה נגד באי כח הממשלה, כאשר שב מהאסיפה, נשאל הצ"צ ע"י אחד הגדולים, היתכן שהעמיד את עצמו בסכנה? נניח שאינו חושב אודות עצמו, אך לכל הפחות הי' צריך לחשוב אודות החסידים! על כך השיב לו הצ"צ ב' תשובות: א' הרי ישנם הילדים, (בני הצ"צ), ואי בעית אימא, "אז חסידים וועלן זיך צוזאמען לייגן וועלן זיי דאס דורכטראגן" (אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח).

למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"[1].


אחדות החסידים בדורות קודמים

כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה[2], והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות[3] ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים[4].

גם בדורו של אדמו"ר האמצעי נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו[5].

אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר[6].

על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית[7].

התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא

אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה[5], ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום[8], וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים[9].

הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות, אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה[10], ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב[11], והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר[12].

דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים[13].

הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את קונטרס החלצו, ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות[14].

בצד השלילה

פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך[15], במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד[16], והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות[17], ובעיקר בענין של פרנסה[18].


התעוררות להוספה באחדות החסידים

לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד נרשמו מחלוקות עזות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לעיתים קרובות לחיכוכים, ובשל כך חסידים משקיעים מאמץ רב יותר להוסיף באחדות על אף הדעות השונות.

לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת תשס"ז כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם למבצע חנוכה, הוקמה על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש ועדת האחדות שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות.

בשנת תשע"א, נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון התאחדות החסידים בשבועון כפר חב"ד, שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה.

בשנת תש"פ בעקבות נגיף הקורונה שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב שלום דובער פנחס לזר, רבה הראשי של רוסיה.

לקריאה נוספת

  • העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 36

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה.
  2. לוח היום יום - כ"ד טבת.
  3. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.
  4. משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.
  5. 5.0 5.1 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.
  6. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.
  7. "האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.
  8. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.
  9. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.
  10. שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.
  11. משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.
  12. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.
  13. תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".
  14. תשורה חיטריק תש"ס.
  15. אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".
  16. תשורה וילימובסקי תשע"ב.
  17. אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.
  18. מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.