משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 45: | שורה 45: | ||
==היחסים בין שני הצדדים== | ==היחסים בין שני הצדדים== | ||
{{ציטוט צף|וכל זה היה רק מעשה שטן רח"ל, המבלבל העולם תמיד וכשאר ראה כי לא עלה בידו להסתיר דרך רבינו והילוכו בקודש,על כן יגע ומצא להסית ברבינו חבריו ואוהביו לו מכבר|מקור=[[בית רבי]], עמ' 120}} | |||
בשנת [[תקס"ה]] בעקבות המחלוקת פרש רבי [[אברהם מקאליסק]] יחד עם רבי [[אשר מסטולין]] ורבי [[מרדכי מלכוויץ]] מ"קופת מעות ארץ הקודש" שבראשה עמד [[אדמו"ר הזקן]], והם הקימו קופה חדשה. רבי [[מרדכי לכוויץ]] מינה אתר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא להיות שני הגבאים הכללים של הקופה. | בשנת [[תקס"ה]] בעקבות המחלוקת פרש רבי [[אברהם מקאליסק]] יחד עם רבי [[אשר מסטולין]] ורבי [[מרדכי מלכוויץ]] מ"קופת מעות ארץ הקודש" שבראשה עמד [[אדמו"ר הזקן]], והם הקימו קופה חדשה. רבי [[מרדכי לכוויץ]] מינה אתר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא להיות שני הגבאים הכללים של הקופה. | ||
| שורה 51: | שורה 52: | ||
הסכסוך השפיע על חסידי חב"ד בארה"ק והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]].בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו"ר הזקן, לראשונה בשם "חב"ד". | הסכסוך השפיע על חסידי חב"ד בארה"ק והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]].בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו"ר הזקן, לראשונה בשם "חב"ד". | ||
===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו"ר הזקן=== | ===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו"ר הזקן=== | ||
רבי [[ברוך ממז'יבוז]] בתחילה היה מאוהבי [[אדמו"ר הזקן]], אולם כשאר שמע שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא]] אומרת [[חסידות]] הוא התנגד לכך נחרצוות, לאחר מכן הוא התפייס בחזרה עם [[אדמו"ר הזקן]], אולם עם התעוררות המחלוקת בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] הוא הצטרף למתנגדים ויצא נגד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בית רבי, כ"א}}. | |||
אחד מחסידי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] הזכיר פעם את שמו של [[אדמו"ר הזקן]] לא השם "רבי" לפני רבי ברוך, בתגובה תקף רבי ברוך את אותו חסיד ואמר שעונשו גדול מאוד, אותו חסיד התחנן לפני רבי ברוך שיקל בעונשו, אולם רבי ברוך אמר שיפנה ל[[אדמו"ר הזקן]], אותו חסיד הלך ל[[אדמו"ר הזקן]] (ששהה אז ב[[ברדיטשוב]]) וביקש את מחילתו, אדמוה"ז ענה שהוא לא יכול לבטל את עונשו אולם יקל ממנו את העונש{{הערה|שם=בית רבי}}. | |||
רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו"ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], אחד מחסידיו של רבי סרוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה אדמוה"ז לבדו ואז זרק עליו אבן ופגע בו, אדמוה"ז בתגובה הביט בו ולפתע החל אותו חסיד לרעוד, החסיד בתחילה סבר זה יעבור לו, אולם לאחר שראה שזה לא קרה הוא רץ לרבי ברוך שירפא אותו, כאשר סיפר החסיד שהוא זרק אבן על אדמוה"ז כשאר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך: "את אשר הבטחתי אקיים, אולם את מה שקיבלת לא אטול ממך", ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו.{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}} {{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים {{הערה|שם=אוצר}}}} | רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו"ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], אחד מחסידיו של רבי סרוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה אדמוה"ז לבדו ואז זרק עליו אבן ופגע בו, אדמוה"ז בתגובה הביט בו ולפתע החל אותו חסיד לרעוד, החסיד בתחילה סבר זה יעבור לו, אולם לאחר שראה שזה לא קרה הוא רץ לרבי ברוך שירפא אותו, כאשר סיפר החסיד שהוא זרק אבן על אדמוה"ז כשאר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך: "את אשר הבטחתי אקיים, אולם את מה שקיבלת לא אטול ממך", ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו.{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}} {{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים {{הערה|שם=אוצר}}}} | ||
===מסע ברדיטשוב=== | ===מסע ברדיטשוב=== | ||
גרסה מ־14:40, 10 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| התפצלות החסידות (תקנ"ז) | |
|---|---|
| תאריך התחלה | תקנ"ז |
| מייסדי הענפים | רבי אברהם מקאליסק, אדמו"ר הזקן |
התפצלות החסידות הוא מהלך בו התפצלה החסידות בזמן אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ז.
רקע
לאחר עליית רבי מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל, פנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ברוסיה, יחד עם רבי ישראל מפולוצק ורבי יששכר בער מליובאוויטש[1]. למרות זאת, סירב אדמוה"ז לקבל עליו את עול הנשיאות.
לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי אברהם מקאליסק, אשר שלח מכתב לאדמוה"ז, בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:
"והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'".
לאחר הפצרות רבות קיבל אדמוה"ז עליו את עול הנשיאות בשנת תקמ"ו. בשנת תקמ"ח נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים בארץ ישראל. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו"ר הזקן וכן תמך בתקנותיו[2].
אדמו"ר הזקן היה שולח בחזרה מכתבים לרבי אברהם מקאליסק בו הוא משבחו ומכנהו: "יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי"[3], ולעיתים גם "הרב הכהן הגדול מאחיו"[4].
כמו כן, רבי ברוך ממז'יבוז התבטא בעת שקיבל את ספר התניא שזהו "ספר השכל"[5].
הפיצולים
מכתבו של רבי אברהם מקאליסק
|
|---|
|
"וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי" |
| אגרות קודש לאדמוה"ז נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח. |
הפיצול הראשון
בשנת תקנ"ז הוציא אדמו"ר הזקן את ספר התניא שהיה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו"ר הזקן], בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ביראת שמים פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמוה"ז בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.
את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: "וצדיק באמונתו יחיה"[6], עליה כותב במכתב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב: "מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה"[7]. בשנת תק"ס שלח אדמוה"ז מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב[8], ומסביר את שיטתו בעניין זה[9].
בעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו"ר הזקן[10].
הפיצול השני
רבי אברהם מקאליסק היה שולח שלוחים לרוסיה, בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי ארץ ישראל. אותם שלוחים היו מציקים לאדמו"ר הזקן רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי אברהם מקאליסק היו מלשינים על אדמו"ר הזקן.[11].
אחד מחסידי אדמו"ר הזקן שעלה לארץ ישראל, הגיע לרבי אברהם מקאליסק בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא רווה מרבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה לרוסיה לאדמו"ר הזקן. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד ענה שהוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו"ר הזקן. הדברים עוררו קנאה אצל רבי אברהם מקאליסק, ובעקבות כך בשנת תקס"ב יצא נגד אדמו"ר הזקן[12].
שלוחיו של רבי אברהם מקאליסק, הגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, רבי מרדכי מלכוויץ ורבי אשר מסטולין, ודברו נגד אדמו"ר הזקן. בעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן[12].
רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך המגיד ממזריטש ורבי מנחם מענדל מוויטבסק[13], אך רבי לוי יצחק מברדיטשוב שלח מכתב בתגובה בו תומך באדמוה"ז, בהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ה"ליטאי" לקח את השמנונית ואת העיקר"[14].
במכתב משנת תקס"ה כותב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק,שהוא לא תלמידו, והוא לא צריך את האישור לכתיבת ספרי חסידות[15].
היחסים בין שני הצדדים
| " | וכל זה היה רק מעשה שטן רח"ל, המבלבל העולם תמיד וכשאר ראה כי לא עלה בידו להסתיר דרך רבינו והילוכו בקודש,על כן יגע ומצא להסית ברבינו חבריו ואוהביו לו מכבר | " |
בשנת תקס"ה בעקבות המחלוקת פרש רבי אברהם מקאליסק יחד עם רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוויץ מ"קופת מעות ארץ הקודש" שבראשה עמד אדמו"ר הזקן, והם הקימו קופה חדשה. רבי מרדכי לכוויץ מינה אתר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא להיות שני הגבאים הכללים של הקופה.
בעקבות ההתפצלות שונה שם הקופה "קופת מעות ארץ הקודש" ל"כולל חב"ד", כאשר הגבאי הראשי הוא ר' יעקב סלימאן.[16]
הסכסוך השפיע על חסידי חב"ד בארה"ק והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב מטבריה לצפת.בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו"ר הזקן, לראשונה בשם "חב"ד".
היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו"ר הזקן
רבי ברוך ממז'יבוז בתחילה היה מאוהבי אדמו"ר הזקן, אולם כשאר שמע שהרבנית פריידא אומרת חסידות הוא התנגד לכך נחרצוות, לאחר מכן הוא התפייס בחזרה עם אדמו"ר הזקן, אולם עם התעוררות המחלוקת בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק הוא הצטרף למתנגדים ויצא נגד אדמו"ר הזקן[17].
אחד מחסידי רבי ברוך ממז'יבוז הזכיר פעם את שמו של אדמו"ר הזקן לא השם "רבי" לפני רבי ברוך, בתגובה תקף רבי ברוך את אותו חסיד ואמר שעונשו גדול מאוד, אותו חסיד התחנן לפני רבי ברוך שיקל בעונשו, אולם רבי ברוך אמר שיפנה לאדמו"ר הזקן, אותו חסיד הלך לאדמו"ר הזקן (ששהה אז בברדיטשוב) וביקש את מחילתו, אדמוה"ז ענה שהוא לא יכול לבטל את עונשו אולם יקל ממנו את העונש[11].
רבי ברוך ממז'יבוז אמר באחת הפעמים שמי שיפגע באדמו"ר הזקן מובטח לו שיהיה לו גן עדן, אחד מחסידיו של רבי סרוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה אדמוה"ז לבדו ואז זרק עליו אבן ופגע בו, אדמוה"ז בתגובה הביט בו ולפתע החל אותו חסיד לרעוד, החסיד בתחילה סבר זה יעבור לו, אולם לאחר שראה שזה לא קרה הוא רץ לרבי ברוך שירפא אותו, כאשר סיפר החסיד שהוא זרק אבן על אדמוה"ז כשאר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך: "את אשר הבטחתי אקיים, אולם את מה שקיבלת לא אטול ממך", ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו.[18] [19]
מסע ברדיטשוב
| ערך מורחב – מסע ברדיטשוב |
הפגישה עם רבי ברוך ממז'יבוז
הערות שוליים
- ↑ כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', ד' אדר תקמ"ב.
- ↑ בית רבי, ט"ו, א.
- ↑ אגרות קודש לאדמוה"ז, אגרת כ"ז
- ↑ אגרות קודש לאדמוה"ז, אגרת ל, ל"ג.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314.
- ↑ מסכת מכות, כד,א.
- ↑ אגרות בעה"ת אגרת ק
- ↑ מפני מאסרו.
- ↑ מכתב זה אבד במשך השנים.
- ↑ תולדות חב"ד בארה"ק, ד, "וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד"
- ↑ 11.0 11.1 בית רבי, עמ' 120 - 132
- ↑ 12.0 12.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםבית רבי. - ↑ אגרות קודש לאדמוה"ז נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
- ↑ תורת שלום, ספר השיחות, עמ' 51 - 52.
- ↑ אגרות קודש לאדמוה"ז, עמ' ק"כ - קכ"ט.
- ↑ נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש אדר תקמ"ב (1782) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת תקס"ה (1805), אגרת הקודש עמ' קכח.
- ↑ בית רבי, כ"א
- ↑ 18.0 18.1 אוצר החסידים, עמ' 488
- ↑ רבי זלמן לייב אסטולין סיפר שחותנו רבי חיים בנימין ברוד הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים [18]