פסח מלודז': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חבר העביר את הדף פסח מלודז לשם פסח מלודז') |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''פסח מלודז''' היה | ר' '''פסח מלודז''' היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. האריך ימים, התגורר ב[[לודז']] שב[[פולין]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר' ישראל בעיירה הלוסק בין השנים [[תר"צ]] - [[ת"ר]], אביו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וניהל חנות בעירו. ר' פסח עצמו היה יהודי פשוט ולאחר חתונתו התיישב בעיר [[הומיל]] ועבד כקומיסיונר - סוכן שמוכר סחורה לבעלי חנויות. | נולד לאביו ר' ישראל בעיירה הלוסק בין השנים [[תר"צ]] - [[ת"ר]], אביו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וניהל חנות בעירו. ר' פסח עצמו היה יהודי פשוט ולאחר חתונתו התיישב בעיר [[הומיל]] ועבד כקומיסיונר - סוכן שמוכר סחורה לבעלי חנויות. | ||
לקראת [[ראש השנה]] | לקראת [[ראש השנה]] [[תרכ"ז]] נסע לראשונה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] עם קבוצת חסידים בראשות רבי [[מרדכי יואל דוכמן]], ב[[ד' תשרי]] [[תרכ"ז]] נכנס ל[[יחידות]] והביא פתק ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבקש שפע בגשמיות, המהר"ש ברך אותו ולבסוף הוסיף:{{ציטוטון|ביכלתך לקיים תמיד "שאו מרום עיניכם"{{הערה|ישעיה, מ, כ"ו}} - זה שמע ישראל}}. | ||
לאחר שיצא מן ה[[יחידות]] הוא פנה לרבי מרדכי יואל וסיפר לו את תוכן היחידות, רבי מרדכי הסביר לו שב[[בית כנסת]] שמים חלונות גדולים בשביל שהמתפללים יכלו לראות תמיד את הרקיע, משום שהוא דומה | לאחר שיצא מן ה[[יחידות]] הוא פנה לרבי מרדכי יואל וסיפר לו את תוכן היחידות, רבי מרדכי הסביר לו שב[[בית כנסת]] שמים חלונות גדולים בשביל שהמתפללים יכלו לראות תמיד את הרקיע, משום שהוא דומה לכיסא הכבוד{{הערה|וכן יש בכך סגולה ל[[יראת שמים]]}}, והוסיף שיש ביכולתו תמיד לראות את הרקיע (משום שהוא נוסע ונודד) ובכך לקיים את "שאו מרום עיניכם" שהוא ר"ת של המילים "שמע", וכאשר מקיימים את "שמע" - שאו מרום עיניכם, אז נמצאים בדרגתו של [[ישראל]] - [[יעקב]]. | ||
הדברים השפיעו על ר' פסח, וכי שהתבטא עליו מאוחר יותר:"נהיה אור בלבי, והתחלתי לרצות להבין", הוא פנה לשכנו ר' הירש'ל שהחל ללמדו את [[תורת החסידות]]. | הדברים השפיעו על ר' פסח, וכי שהתבטא עליו מאוחר יותר: "נהיה אור בלבי, והתחלתי לרצות להבין", הוא פנה לשכנו ר' הירש'ל שהחל ללמדו את [[תורת החסידות]]. | ||
לאחר מספר שנים | לאחר מספר שנים הפך לעשיר ועבר לגור ב[[לודז']] שב[[פולין]]. | ||
ר' פסח זכה להאריך ימים ונפטר לאחר גיל תשעים, והיה | ר' פסח זכה להאריך ימים ונפטר לאחר גיל תשעים, והיה לחסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שמיהודי יש לרצות לקבל ברכה, משום שבברכתו יש מעלה גדולה{{הבהרה|כלומר?}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''ליקוטי דיבורים''', חלק ג' - ד',עמ' 635 - 637. | *'''ליקוטי דיבורים''', חלק ג' - ד',עמ' 635 - 637. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:51, 6 בינואר 2021
ר' פסח מלודז היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. האריך ימים, התגורר בלודז' שבפולין.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' ישראל בעיירה הלוסק בין השנים תר"צ - ת"ר, אביו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק וניהל חנות בעירו. ר' פסח עצמו היה יהודי פשוט ולאחר חתונתו התיישב בעיר הומיל ועבד כקומיסיונר - סוכן שמוכר סחורה לבעלי חנויות.
לקראת ראש השנה תרכ"ז נסע לראשונה לאדמו"ר המהר"ש עם קבוצת חסידים בראשות רבי מרדכי יואל דוכמן, בד' תשרי תרכ"ז נכנס ליחידות והביא פתק לאדמו"ר המהר"ש בו הוא מבקש שפע בגשמיות, המהר"ש ברך אותו ולבסוף הוסיף:"ביכלתך לקיים תמיד "שאו מרום עיניכם"[1] - זה שמע ישראל".
לאחר שיצא מן היחידות הוא פנה לרבי מרדכי יואל וסיפר לו את תוכן היחידות, רבי מרדכי הסביר לו שבבית כנסת שמים חלונות גדולים בשביל שהמתפללים יכלו לראות תמיד את הרקיע, משום שהוא דומה לכיסא הכבוד[2], והוסיף שיש ביכולתו תמיד לראות את הרקיע (משום שהוא נוסע ונודד) ובכך לקיים את "שאו מרום עיניכם" שהוא ר"ת של המילים "שמע", וכאשר מקיימים את "שמע" - שאו מרום עיניכם, אז נמצאים בדרגתו של ישראל - יעקב.
הדברים השפיעו על ר' פסח, וכי שהתבטא עליו מאוחר יותר: "נהיה אור בלבי, והתחלתי לרצות להבין", הוא פנה לשכנו ר' הירש'ל שהחל ללמדו את תורת החסידות.
לאחר מספר שנים הפך לעשיר ועבר לגור בלודז' שבפולין.
ר' פסח זכה להאריך ימים ונפטר לאחר גיל תשעים, והיה לחסיד של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שמיהודי יש לרצות לקבל ברכה, משום שבברכתו יש מעלה גדולה[דרושה הבהרה]
לקריאה נוספת
- ליקוטי דיבורים, חלק ג' - ד',עמ' 635 - 637.