מידותיו של מלך המשיח – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.}}.
ל[[מלך המשיח]] יהיה '''מידות''' מיוחדת שמאפיינות אותו:
*'''חכמה:''' מלך המשיח יהיה בעל [[חכמה]] יותר משלמה{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.}}.
*'''ענווה:'''[[מלך המשיח]] יהיה [[ענווה|עניו]] גדול. זאת למרות שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}} ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו. ולמרות רוממותו ילמד גם עם האנשים הפשוטים
*'''בעל יסורים:'''מלך המשיח יהיה בעל יסורים והוא מצד [[אהבת ישראל]] שלו יסבול למען ה[[גאולה]].{{הערה|1=כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד}}


"ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'"{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}}.
במדרש מובאת שאלת ה' למשיח: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול [[ברזל]], ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?" אמר משיח לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מ[[בני ישראל|ישראל]]."|מקור=ילקוט שמעוני}}.
 
במדרש מובא ששלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח{{הערה|1=מדרש [[תהלים]] פר' ט"ז ד'.}}.
==בעל ענוה==
*'''גבורה:'''מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר{{הערה|1=תה' מ"ה ד'.}}: חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר{{הערה|1=מלכים א', כ' י"א.}}: אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו.
 
[[מלך המשיח]] יהיה [[ענווה|עניו]] גדול. זאת למרות שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}} ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו. ולמרות רוממותו ילמד גם עם האנשים הפשוטים, ועליו נאמר{{הערה|[[תהלים]] מה ה}}: ו[[ענווה]] צדק… נוראות ימינך.
וברחמיו יתן לאשר אין לו ממון שנאמר{{הערה|1=תהלים ע"ב י"ד.}}: מתוך ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו. ודאגתו תהיה לכל יהודי באשר הוא.{{מקור|[[הרבי]], כמשה רבינו שרדף אחר כבשה אחת להחזירה לעדר. וגואל ראשון הוא גואל אחרון(ראה שמות רבה ב', ד'.)}}
 
==בעל יסורים==
מלך המשיח יהיה בעל יסורים והוא מצד [[אהבת ישראל]] שלו יסבול למען ה[[גאולה]].{{הערה|1=כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד}}
הנביא מתאר זאת כיסורים שסובל למען עמו: {{ציטוטון|אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו
מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו}}{{הערה|1=ישעי' נ"ג ד-ו.}}
 
במדרש מובאת שאלת ה' למשיח: "הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול [[ברזל]], ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?" אמר משיח לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מ[[בני ישראל|ישראל]]."{{הערה|1=ילקוט שמעוני.}}.
שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח{{הערה|1=מדרש [[תהלים]] פר' ט"ז ד'.}}.
 
==בעל גבורה==
 
מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר{{הערה|1=תה' מ"ה ד'.}}: חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר{{הערה|1=מלכים א', כ' י"א.}}: אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו.


הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:  
הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים: