שחיטת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←השוחט: הוספתי תוכן ושיניתי ניסוח) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==== שוחט ירא שמיים ==== | ==== שוחט ירא שמיים ==== | ||
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות: | על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות: | ||
א. הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה. | |||
א. | א. רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח״ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על קוצו של יוד, גם בעניינים שנראים ״פעוטים״. | ||
==== ההקפדה על מנהגים ==== | ==== ההקפדה על מנהגים ==== | ||
בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד - | בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו. רבני חב״ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות. לדוגמא - טבילה במקווה קודם השחיטה. | ||
בנוסף, רבנים חב״דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמן). לדוגמא: | |||
א. | א. חינוך הילדים במוסדות חב״ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר). | ||
ב. אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר ״כלי קודש״ כרב, מלמד, שליח וכיו״ב). | |||
ב. | ג. שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית. | ||
ד. באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה דוגמא חיה לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך. | |||
ג. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־15:14, 4 בינואר 2021
שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, להקפיד על החמרות שונות, כמו סכינים מלוטשים ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.
רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים וחסיד שעוסק בעבודת התפילה[1], שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שהבהמה תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעיתים בעת מחלוקת על תפקידים העדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב למתנגד, תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.
השחיטה
שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי הרבי ביחידות לרב יצחק הנדל:
- "שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה שהרבי מליובאוויטש רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד דוקא חסידות חב"ד".
האיכות ההלכתית
אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של רבותינו נשיאנו, כגון סכינים מלוטשים ועוד.
השוחט
שוחט ירא שמיים
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות: א. הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
א. רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח״ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על קוצו של יוד, גם בעניינים שנראים ״פעוטים״.
ההקפדה על מנהגים
בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו. רבני חב״ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות. לדוגמא - טבילה במקווה קודם השחיטה. בנוסף, רבנים חב״דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמן). לדוגמא: א. חינוך הילדים במוסדות חב״ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר). ב. אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר ״כלי קודש״ כרב, מלמד, שליח וכיו״ב). ג. שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית. ד. באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה דוגמא חיה לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי ביסטריצקי, קובץ שחיטת ליובאוויטש, תשס"ט
- הרב שלום דובער דיקשטיין, וזבחת כאשר ציויתיך
תשורה משמחת משפחות דיקשטיין-גינזבורג, סיון תש"פ - זלמן צרפתי, מה זה שחיטת ליובאוויטש?
שבועון בית משיח, פרשת עקב תשע"ז
קישורים חיצוניים
- שיעור של הרב ביסטריצקי, מהי שחיטת ליובאוויטש, באתר
- אברמי זקס, שחיטת ליובאוויטש, בעיניים של קריקטוריסט
- - שמלה חדשה - עם בגדי מלכות
- הרב ברוך בועז יורקוביץ, מהי המשמעות הפנימית של שחיטת חב"ד?
הערות שוליים
- ↑ 'במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ט' עמוד רסט