שינויים

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:א. הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.

א. אם הוא ירא רק אדם בעל יראת שמים לעולם אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח״ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא "יחליק" עניינים פעוטים בשחיטה. ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתויוותר על קוצו של יוד, גם בעניינים שנראים ״פעוטים״.

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד , אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו. רבני חב״ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות. לדוגמא - כל רב והחמרותיו הואטבילה במקווה קודם השחיטה. בנוסף, רבנים חב״דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמן). לדוגמא: א. ברוב [[אנ"ש]] נהוג כי השוחט ילך כל בוקר ל[[מקווה]] וילמד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]]חינוך הילדים במוסדות חב״ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר). ב. הקפדה על תפילה בכוונהאי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר ״כלי קודש״ כרב, מלמד, שליח וכיו״ב). ג. הקפדה על [[ציצית]] מהודרתשלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית. יש הנוהגים בהחמרות נוספותד. באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה דוגמא חיה לאברך ירא שמים וחסידי, כגון: אמירת [[תהלים]] ב[[שבת מברכים]] ועודעל כל המשתמע מכך.