יוסף בורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:
באחת הפעמים כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מה[[בחירות]], שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב"ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}},  מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.{{הערה|אגרות קודש,כ,ז'תרנ"ט}}
באחת הפעמים כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מה[[בחירות]], שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב"ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}},  מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.{{הערה|אגרות קודש,כ,ז'תרנ"ט}}


בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל.בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] בחוק [[מיהו יהודי]], הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה:"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה"
בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל.בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] בחוק [[מיהו יהודי]], הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה:"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם למרות זאת צייד השר בורג הגד הוראת [[הרבי]] ובעד החוק.
 
בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צייד השר בורג בעד לשחרר מחבלים בשביל לשחרר את החטופים, בשיחה של [[הרבי]] לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) נשא [[הרבי]] [[שיחה]] נגד יוסף בורג ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…
 
48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בידוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}}
 
באחת הפעמים הגיע בורג לכנס בחירות, במהלך הכנס הגיעו חסידי חב"ד למקום והכפישו את בורג על פעולותיו בנושא [[מיהו יהודי]], שאמרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך.{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"] ב{{שטורעם}}}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־11:42, 3 בינואר 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

קשריו עם חב"ד

נפגש עם הרבי לראשונה בפריז בעת ביקור הרבי בפריז בשנת תש"ז[1].

נפגש פעמים רבות עם הרבי בעת כהונתו כשר הפנים, באחת מפגישותיו עם הרבי, הוא תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר" משום שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל), הרבי בתגובה ענה:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"[2].

הרבי שלח אליו פעמים רבות מכתבים בו הוא מעודד אותו להקים "חזית דתית".[3].

בשנת תשי"ח הוזמן בורג להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד, בעת שהגיע למקום היה הרבה דחיפות בקהל, בגלל זה בורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. השר בורג שנעלב מכך, איין שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד, הרבי ששמע על כך שלח לבורג מכתב על תקרית זאת, בו הוא מתנצל על כך. [4]

באחת הפעמים כתב הרבי לחבר הכנסת יוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להקב"ה,[5], שכמו שהיה בעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר[6], מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.[7]

בשנת תשי"ח כאשר הועלה לראשונה שאלת "מיהו יהודי" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל.בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי בחוק מיהו יהודי, הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה:"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם למרות זאת צייד השר בורג הגד הוראת הרבי ובעד החוק.

בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צייד השר בורג בעד לשחרר מחבלים בשביל לשחרר את החטופים, בשיחה של הרבי לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) נשא הרבי שיחה נגד יוסף בורג ואמר[8]:

הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…

48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בידוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…

שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו

באחת הפעמים הגיע בורג לכנס בחירות, במהלך הכנס הגיעו חסידי חב"ד למקום והכפישו את בורג על פעולותיו בנושא מיהו יהודי, שאמרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך.[9]

הערות שוליים

  1. הרבי כותב ליוסף בורג קישור שטורעם
  2. ספר הצאצאים עמ' 283
  3. אגרות קודש ד, א'מד
  4. אגרות קודש,ט"ז, ה'תקקס"ב  •  שם, י"ז , ו'קעג
  5. שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'
  6. כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה
  7. אגרות קודש,כ,ז'תרנ"ט
  8. מבצע אנטבה ב
  9. "המדינה היא עניין פרקטי" בקישור שטורעם