כרת: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עריכת כרת.) |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
== הפגם בשאר עבירות == | == הפגם בשאר עבירות == | ||
עבירות אחרות שלא נענשים בהם [[כרת]], עדיין הם פוגמים בחבל. פגם הכוונה לדבר קטן - שהעבירה פוגמת בחבל קטן [[מהתרי"ג]] חוטים של אותה עבירה. אבל אם אדם חוטא אותו חטא הרבה פעמים - הוא יכול להגיע למצב של כרת גם בלי לעשות עבירה שחייבים עליה כרת, ושכל החבל יפסק. וגם אחרי מצב של כרת, אדם יכול לחיות עד גיל 50-60, כי נשאר בו ה[[רשימו]] של החיות. אבל אם אדם עושה [[תשובה]] שלימה, הוא חוזר לקבל חיות מה'. | |||
== מקורות == | == מקורות == |
גרסה מ־19:49, 2 בינואר 2021
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.)
דין הכרת על פי הגמרא
מבואר מהכתוב ומדברי רז"ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן).
אדמו"ר הזקן מקשה באגרת התשובה, והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות, והאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים.
בחסידות
מסביר אדמו"ר הזקן את הענין, על פי הפסוק כי חלק ה' עמו, חלק משם הוי', כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו, אך דברה תורה כלשון בני אדם, כדי להסביר את הענין באופן מובן, שכמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון - על דרך משל - בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר, והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימית מבחינת הנפש החיה.
ופשט הכתוב "ויפח", הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחינת הבל העליון.
הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו ממלא כל עלמין וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד רצון העליון ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.
וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הוי' ב"ה.
הפגם בשאר עבירות
עבירות אחרות שלא נענשים בהם כרת, עדיין הם פוגמים בחבל. פגם הכוונה לדבר קטן - שהעבירה פוגמת בחבל קטן מהתרי"ג חוטים של אותה עבירה. אבל אם אדם חוטא אותו חטא הרבה פעמים - הוא יכול להגיע למצב של כרת גם בלי לעשות עבירה שחייבים עליה כרת, ושכל החבל יפסק. וגם אחרי מצב של כרת, אדם יכול לחיות עד גיל 50-60, כי נשאר בו הרשימו של החיות. אבל אם אדם עושה תשובה שלימה, הוא חוזר לקבל חיות מה'.
מקורות
אגרת התשובה פרק ד' ה'