דבר מלכות שופטים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:46, 29 בדצמבר 2020

"	ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)",עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא	"

דבר מלכות שופטים זהו אחד משיחות הדבר מלכות הידועות שאמר הרבי, השיחה נאמרה בשבת פרשת שופטים תנש"א.

בשיחה מסביר הרבי את החילוק שבין "יועצים" "שוטרים" ו"שופטים" בזמן הגלות ובזמן הגאולה, וכן בשיחה מצביע הרבי שהוא שופט יועץ ונביא דורינו, מה שהפך את השיחה לאחת השיחות הידועות ביותר.

רקע

יומן מההתוועדות

בשעה 1 וחצי יצא הרבי להתוועדות, הרבי טעם מה"מזונות" והחל לעודד את שירת "זאל שוין זיין די גאולה", לאחר מכן אמר הרבי את השיחה הראשונה. לאחר שיחה זו החל הקהל לשיר "יחי אדונינו" תוך כדי שהרבי מעודד את השירה, באמצע הגיע הרב שניאור זלמן גוראריה לבקש ברכה והרבי ענה לו "חירות אמיתי, גם בשביל החתן".

לאחר שיחה ב' החל הקהל לשיר "שובה ה'", באמצע סימן הרבי לחזן משה טלישבסקי לשיר "יהיה רצון" ואחרי החל הרבי לשיר בעצמו את הניגון "נייט נייט ניקאוו".אחרי זה אמר הרבי את שיחה ג', ולאחריה החל הרבי בחלוקת כוס של ברכה תוך כדי שהוא מעודד את "ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק". ההתוועדות הסתיימה ב3:32.^[1]

סיכום

א: בהקשר עם הציווי בפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ישנו את יעוד הגאולה - "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"^[2], ועל פי דבריו של נשיא הדור שהגאולה כבר כאן, אם כן היעוד הזה כבר התחיל.
ב: בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" ואילו ביעוד הגאולה נאמר במקום שוטרים יועצים, ויש להבין את החילוק בין פרשתנו לבין יעוד הגאולה.
ג - ז: ההבדל בין "שוטרים" ל"יועצים" הוא ^[3] ששוטרים הינם אלו שכופים על האנשים לקיים את ציווי השופטים, ולכן בגאולה לא יהיו שוטרים כי אם יועצים, כי לא יהיה צורך לכפות על העם לקיים את התורה והמצוות.
ח: ה"יועציך" הינם כהיום, הכלים שיש לאדם כדי לקבל את מה שפסקו לו "שופטיך" שהם הרבנים ומורי ההוראה.
ט - י: ההבדל בין "יועצים" ל"שופטים" הוא ההבדל בין תורה לנבואה, שהתורה היא "שופט" שהיא פוסקת את דיני ההלכה, והנבואה היא "יועציך" שהנביא נותן עצה כיצד לנהוג. ועל פי מה שכתוב ש"יועציך כתבחילה" שבביאת משיח, קודם תשרה הנבואה, ובגלל שאנו נמצאים בזמן הגאולה, אם כן יש נביא בישראל שהוא הוא אדמו"ר שליט"א.
י"א - י"ב: על כל אחד ואחד לשמוע לנבואות הנביא ולקיימם, ולקבל החלטה טובה לקיים זאת.
י"ג: ויהי רצון שכל הבקשות שהתבקשו, יתקיימו לטובה, (וסיים אדמו"ר שליט"א במילים:)"ובפרט – בקיום בקשת ותביעת כל א' מישראל: "עד מתי"?! "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש".

בעקבות השיחה

אחרי השיחה הבינו החסידים שהרבי הוא הנביא, בעיתון "הגאולה" הופיע כמה ימים לאחר השיחה תמונתו של הרבי ומעליה כותרת "יש נביא בישראל" (ראה תמונה),הרבי הגיב לכך בעידוד ובברכה "ברכה וצלחה". בעיתון שיחת השבוע פורסם לאחר שיחה מאמר מקיף ממנחם ברוד בו הוא מסביר כיצד הרבי מוגדר כנביא, הרבי שקרא את המאמר הגיב:"מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלא דיברתי על חותני!",^[4] בהמשך היו כאילו שעררו על אמינות הסיפור^[5]. הרב מרדכי שמואל אשכנזי הוציא מכתב בו הוא פוסק שלרבי יש דין של נביא^[6].

שיחה זו נחשבת את משיחות הדבר מלכות הידועות והמפורסמות.

הרבי כנביא

ערך מורחב – נבואות הרבי

הרמב"ם מגדיר בספרו את ה"נביא", אדם שהוא שלם בצדקותו במחשבה, דיבור ומעשה שלו, ושיש לו רוח הקודש^[7].כמו כן על פי ספרי הלכה רבים הנבואה יכולה, ואף תשרה דווקא בחו"ל^[8].הרבי גם הדגיש פעמים רבות כך שנביא זה יהיה אחד מרבותינו נשיאנו, כל אחד בדורו^[9].

בעקבות כך הרבי מליובאוויטש הינו נביא ישראל, שיש לשמוע בקולו.

במשך השנים נראה במוחש איך מתקיימים נבואות הרבי, אודות הנבואה על הניצחון במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, התפרקות ברית המועצות ומלחמת המפרץ שהתקיימה באותה שנה תשנ"א - שנת אראנו נפלאות. במשך השנים חתמו רבנים רבים אודות פסק דין שהרבי הוא נביא. בשנת תשנ"ח נחתם פסק דין שהרבי הוא נביא ישראל, שנחתם ע"י מאות רבנים ואדמו"רים,:

כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תנש"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז....הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד....ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש

— פסק הדין

את פסק הדין כתב הרב גדליה אקסלרוד, והחתימות נאספו ע"י הרב יצחק ליפש.

בשנת תשע"ז יצאה משלחת של 12 רבנים ממכון הלכה חב"ד למסע באוקראינה, והגיעו להקריא בציוני רבותינו נשיאנו את פסק הדין שהרבי הוא נביא.^[10]

פרסום משיח

ערך מורחב – פרסום גאולה ומשיח

בשיחה הדגיש הרבי אודות כך שיש לפרסם את נבואות הנביא לכל אחד ואחד:^[11]:

צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..

עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"

— דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א

הנבואה העיקרית אותה הדגיש וחזר הרבי פעמים רבות היא: ^[12]""הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף - כבר בא - בפועל ממש".

הרבי גם אמר בשיחה שאין לחשוש מתגובות אומות העולם, שהפוך הם אף יעזרו לנו בכך.^[13].

באייר תשנ"ב במענה לשאלת אחד השלוחים^[14] אישר הרבי כי רצונו שיפרסמו בכל העולם אשר תקופתנו היא תקופת ביאת המשיח ויעשו זאת כסיסמא. בהזדמנות זו, הורה הרבי גם שעיקר דגש הפעולות של הבתי חב"ד יהיה בענייני גאולה ומשיח ושלא יהיה כחלק משאר המבצעים ולאידך שלל את הסברא שהעיסוק הנרחב בהסברת ופרסום עניני משיח צריכה לכלול גם עיסוק בזהותו של מלך המשיח, ואישר כי אין ברצונו שיעסקו כלל בענין זה^[15]^[16].

קישורים חיצוניים

השיחה: גרסת טקסט
גליונות: מדקדקים • חדור בדם
קבצים על "דבר מלכות שופטים" בארכיון גאולה ומשיח.

הערות שוליים

↑ דברי משיח, נ"א, ח"ד
↑ ישעיה, א, כ"ו
↑ ע"פ המובא ברש"י
↑ עיתון כפר חב"ד 1296
↑ באינפו
↑ [lh3.googleusercontent.com/-Zn2qKzGnpLQ/X-XayjuFrSI/AAAAAAAAAqA/lsYaA9zT-6gRktbdll9YXnkT_YlLoa23QCK8BGAsYHg/s0/2020-12-25.png המכתב]
↑ הלכות יסודי התורה, פרק ז' הלכה א'
↑ מכתב ה' תמוז תשכ"ה – נדפס בליקו"ש חלק ח' עמ' 733
↑ ש"פ שלח תשט"ז ליקוש המתורגם חלק ב' עמ' 772
↑ מסע הרבנים ב
↑ ראה גם שיחות דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.
↑ דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך תשנ"ב סעיף י"ב
↑ שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף י"ב .
↑ ר' דוד אליעזרי מפלורידה
↑ נמסר על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - ראה ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15.
↑ אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - ראיון עם הרב שלום דובער וולפא. וראה את מענה הרבי לרב שפרינגר אודות פרסום זהותו, הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות

[1] דברי משיח, נ"א, ח"ד

[2] ישעיה, א, כ"ו

[3] ע"פ המובא ברש"י

[4] עיתון כפר חב"ד 1296

[5] באינפו

[6] [lh3.googleusercontent.com/-Zn2qKzGnpLQ/X-XayjuFrSI/AAAAAAAAAqA/lsYaA9zT-6gRktbdll9YXnkT_YlLoa23QCK8BGAsYHg/s0/2020-12-25.png המכתב]

[7] הלכות יסודי התורה, פרק ז' הלכה א'

[8] מכתב ה' תמוז תשכ"ה – נדפס בליקו"ש חלק ח' עמ' 733

[9] ש"פ שלח תשט"ז ליקוש המתורגם חלק ב' עמ' 772

[10] מסע הרבנים ב

[11] ראה גם שיחות דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.

[12] דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך תשנ"ב סעיף י"ב

[13] שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף י"ב .

[14] ר' דוד אליעזרי מפלורידה

[15] נמסר על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - ראה ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15.

[16] אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - ראיון עם הרב שלום דובער וולפא. וראה את מענה הרבי לרב שפרינגר אודות פרסום זהותו, הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ציטוט צף|ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)",עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא}}
-'''דבר מלכות שופטים''' זהו אחד משיחות ה[[דבר מלכות]] הידועות שאמר הרבי, השיחה נאמרה בשבת [[פרשת שופטים]] [[תנש"א]].
+'''דבר מלכות שופטים''' זהו אחד מ[[שיחה|שיחות]] ה[[דבר מלכות]] הידועות שאמר [[הרבי]], השיחה נאמרה בשבת [[פרשת שופטים]] [[תנש"א]].
 בשיחה מסביר הרבי את החילוק שבין "יועצים" "שוטרים" ו"שופטים" בזמן הגלות ובזמן הגאולה, וכן בשיחה מצביע הרבי שהוא שופט יועץ ונביא דורינו, מה שהפך את השיחה לאחת השיחות הידועות ביותר.
 ==רקע==
+===יומן מההתוועדות===
 בשעה 1 וחצי יצא [[הרבי]] ל[[התוועדות]], [[הרבי]] טעם מה"מזונות" והחל לעודד את שירת "[[זאל שוין זיין די גאולה]]", לאחר מכן אמר [[הרבי]] את השיחה הראשונה. לאחר שיחה זו החל הקהל לשיר "[[יחי אדונינו]]" תוך כדי שהרבי מעודד את השירה, באמצע הגיע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] לבקש ברכה ו[[הרבי]] ענה לו "חירות אמיתי, גם בשביל החתן".
@@ שורה 9: / שורה 11: @@
 ==סיכום==
-*'''א:''' בהקשר עם הציווי בפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ישנו את יעוד הגאולה ש{{הערה|ישעיה, א, כ"ו}}{{ציטוטון|[[ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה]]}}, וע"פ דברי של [[נשיא הדור]] שה[[גאולה]] כבר כן, אם כן היעוד הזה כבר התחיל.
+*'''א:''' בהקשר עם הציווי בפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ישנו את יעוד הגאולה - {{ציטוטון|[[ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה]]}}{{הערה|ישעיה, א, כ"ו}}, ועל פי דבריו של [[נשיא הדור]] שה[[גאולה]] כבר כאן, אם כן היעוד הזה כבר התחיל.
-*'''ב:''' בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" ואילו ביעוד הגאולה נאמר במקום שוטרים יועצים, ולכאורה מה החילוק ביניהם?
+*'''ב:''' בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" ואילו ביעוד הגאולה נאמר במקום שוטרים יועצים, ויש להבין את החילוק בין פרשתנו לבין יעוד הגאולה.
 *'''ג - ז:''' ההבדל בין "שוטרים" ל"יועצים" הוא {{הערה|ע"פ המובא ב[[רש"י]]}} ש[[שוטר|שוטרים]] הינם אלו שכופים על האנשים לקיים את ציווי השופטים, ולכן ב[[גאולה]] לא יהיו שוטרים כי אם יועצים, כי לא יהיה צורך לכפות על העם לקיים את התורה והמצוות.
 *'''ח:''' ה"יועציך" הינם כהיום, הכלים שיש לאדם כדי לקבל את מה שפסקו לו "שופטיך" שהם הרבנים ומורי ההוראה.
-*'''ט - י:''' ההבדל בין "יועצים" ל"שופטים" הוא ההבדל בין [[תורה]] ל[[נבואה]], שה[[תורה]] היא "שופט" שהיא פוסקת את דיני ההלכה, וה[[נבואה]] היא "יועציך" שהנביא נותן עצה כיצד לנהוג. וע"פ מה שכתוב ש"יועציך כתבחילה" שב[[ביאת משיח]], קודם תשרה ה[[נבואה]], ובגלל שאנו נמצאים בזמן ה[[גאולה]], אם כן יש נביא בישראל שהוא הוא [[אדמו"ר שליט"א]].
+*'''ט - י:''' ההבדל בין "יועצים" ל"שופטים" הוא ההבדל בין [[תורה]] ל[[נבואה]], שה[[תורה]] היא "שופט" שהיא פוסקת את דיני ההלכה, וה[[נבואה]] היא "יועציך" שהנביא נותן עצה כיצד לנהוג. ועל פי מה שכתוב ש"יועציך כתבחילה" שב[[ביאת משיח]], קודם תשרה ה[[נבואה]], ובגלל שאנו נמצאים בזמן ה[[גאולה]], אם כן יש נביא בישראל שהוא הוא [[אדמו"ר שליט"א]].
-*'''י"א - י"ב:''' ועל כל אחד ואחד לשמוע לנבואות הנביא ולקיימם, ולקבל [[החלטה טובה]] לקיים זאת.
+*'''י"א - י"ב:''' על כל אחד ואחד לשמוע לנבואות הנביא ולקיימם, ולקבל [[החלטה טובה]] לקיים זאת.
-*'''י"ג:''' ויהיה רצון שכל הבקשות שהתבקשו, יתקיימו לטובה, (וסיים [[אדמו"ר שליט"א]] במילים:)'''{{ציטוטון|ובפרט – בקיום בקשת ותביעת כל א' מישראל: "עד מתי"?! "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש}}'''.
+*'''י"ג:''' ויהי רצון שכל הבקשות שהתבקשו, יתקיימו לטובה, (וסיים [[אדמו"ר שליט"א]] במילים:)'''{{ציטוטון|ובפרט – בקיום בקשת ותביעת כל א' מישראל: "עד מתי"?! "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש}}'''.
 ==בעקבות השיחה==
 [[קובץ:נביא יש.jpg|ממוזער|כותרת העיתון "יש נביא בישראל"]]
-אחרי ה[[שיחה]] הבינו החסידים ש[[הרבי]] הוא הנביא, בעיתון "[[הגאולה (עלון)|הגאולה]]" הופיע כמה ימים לאחר השיחה תמונתו של [[הרבי]] ומעליה כותרת "יש נביא בישראל" {{כתב קטן|(ראה תמונה)}},[[הרבי]] הגיב לכך בעידוד ובברכה "ברכה וצלחה". בעיתון [[שיחת השבוע]] פורסם לאחר שיחה מאמר מקיף מ[[מנחם ברוד]] בו הוא מסביר כיצד [[הרבי]] מוגד כ[[נביא]], [[הרבי]] שקרא את המאמר הגיב:{{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלא דיברתי על חותני!}},{{הערה|עיתון כפר חב"ד 1296}} בהמשך היו כאילו שעררו על אמינות הסיפור{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 באינפו]}}.הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא מכתב בו הוא פוסק של{{ה|רבי}} יש דין של [[נביא]]{{הערה|[lh3.googleusercontent.com/-Zn2qKzGnpLQ/X-XayjuFrSI/AAAAAAAAAqA/lsYaA9zT-6gRktbdll9YXnkT_YlLoa23QCK8BGAsYHg/s0/2020-12-25.png המכתב]}}.
+אחרי ה[[שיחה]] הבינו החסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[נביא]], בעיתון "[[הגאולה (עלון)|הגאולה]]" הופיע כמה ימים לאחר השיחה תמונתו של [[הרבי]] ומעליה כותרת "יש נביא בישראל" {{כתב קטן|(ראה תמונה)}},[[הרבי]] הגיב לכך בעידוד ובברכה "ברכה וצלחה". בעיתון [[שיחת השבוע]] פורסם לאחר שיחה מאמר מקיף מ[[מנחם ברוד]] בו הוא מסביר כיצד [[הרבי]] מוגדר כ[[נביא]], [[הרבי]] שקרא את המאמר הגיב:{{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלא דיברתי על חותני!}},{{הערה|עיתון כפר חב"ד 1296}} בהמשך היו כאילו שעררו על אמינות הסיפור{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 באינפו]}}. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא מכתב בו הוא פוסק של{{ה|רבי}} יש דין של [[נביא]]{{הערה|[lh3.googleusercontent.com/-Zn2qKzGnpLQ/X-XayjuFrSI/AAAAAAAAAqA/lsYaA9zT-6gRktbdll9YXnkT_YlLoa23QCK8BGAsYHg/s0/2020-12-25.png המכתב]}}.
 שיחה זו נחשבת את משיחות ה[[דבר מלכות]] הידועות והמפורסמות.
 ===הרבי כנביא===
 {{ערך מורחב|נבואות הרבי}}
 [[קובץ:הפסק דין.JPG|ממוזער|פסק הדין שהרבי הוא  נביא]]
-[[הרמב"ם]] מגדיר בספרו את ה"[[נביא]]", אדם שהוא שלם בצדקותו ב[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה|מעשה שלו]], ושיש לו [[רוח הקודש]]{{הערה|הלכות יסודי התורה, פרק ז' הלכה א'}}.כמו כן ע"פ ספרי הלכה רבים ה[[נבואה]] יכולה, ואף תשרה דווקא בחו"ל{{הערה|מכתב ה' תמוז תשכ"ה – נדפס בליקו"ש חלק ח' עמ' 733}}.[[הרבי]] גם הדגיש פעמים רבות כך שנביא זה יהיה אחד מ[[רבותינו נשיאנו]], כל אחד בדורו{{הערה|ש"פ שלח תשט"ז ליקוש המתורגם חלק ב' עמ' 772}}.
+[[הרמב"ם]] מגדיר בספרו את ה"[[נביא]]", אדם שהוא שלם בצדקותו ב[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה|מעשה שלו]], ושיש לו [[רוח הקודש]]{{הערה|הלכות יסודי התורה, פרק ז' הלכה א'}}.כמו כן על פי ספרי הלכה רבים ה[[נבואה]] יכולה, ואף תשרה דווקא בחו"ל{{הערה|מכתב ה' תמוז תשכ"ה – נדפס בליקו"ש חלק ח' עמ' 733}}.[[הרבי]] גם הדגיש פעמים רבות כך שנביא זה יהיה אחד מ[[רבותינו נשיאנו]], כל אחד בדורו{{הערה|ש"פ שלח תשט"ז ליקוש המתורגם חלק ב' עמ' 772}}.
 בעקבות כך [[הרבי מליובאוויטש]] הינו [[נביא]] ישראל, שיש לשמוע בקולו.
@@ שורה 46: / שורה 49: @@
 :עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}
-הנבואה העיקרת אותה הדגיש וחזר [[הרבי]] פעמים רבות היא: {{הערה|דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב}}{{ציטוטון|"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}
+הנבואה העיקרית אותה הדגיש וחזר [[הרבי]] פעמים רבות היא: {{הערה|דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב}}{{ציטוטון|"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}.
 [[הרבי]] גם אמר בשיחה שאין לחשוש מתגובות אומות העולם, שהפוך הם אף יעזרו לנו בכך.{{הערה|[[דבר מלכות קורח (א)|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב]], [[דבר מלכות שופטים|ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א]], [[דבר מלכות ויגש|ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף י"ב]] .}}.
-ב[[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיפרסמו בכל ה[[עולם]] אשר תקופתנו היא תקופת [[ביאת המשיח]] ויעשו זאת כסיסמא. בהזדמנות זו, הורה הרבי גם שעיקר דגש הפעולות של ה[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] יהיה בענייני גאולה ומשיח ושלא יהיה כחלק משאר המבצעים ולאידך שלל את הסברא שהעיסוק הנרחב בהסברת ופרסום עניני משיח צריכה לכלול גם עיסוק בזהותו של מלך המשיח, ואישר כי אין ברצונו שיעסקו כלל בענין זה{{הערה|1=נמסר על ידי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - ראה [https://drive.google.com/file/d/1Nc2TkjvHRuUDpaXpX7GL5lbll15o387A/view?usp=drivesdk ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15].}}{{הערה|1=אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]. וראה את מענה הרבי לרב שפינגר אודות פרסום זהותו, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] {{אינפו}}}}.
+ב[[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיפרסמו בכל ה[[עולם]] אשר תקופתנו היא תקופת [[ביאת המשיח]] ויעשו זאת כסיסמא. בהזדמנות זו, הורה הרבי גם שעיקר דגש הפעולות של ה[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] יהיה בענייני גאולה ומשיח ושלא יהיה כחלק משאר המבצעים ולאידך שלל את הסברא שהעיסוק הנרחב בהסברת ופרסום עניני משיח צריכה לכלול גם עיסוק בזהותו של מלך המשיח, ואישר כי אין ברצונו שיעסקו כלל בענין זה{{הערה|1=נמסר על ידי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - ראה [https://drive.google.com/file/d/1Nc2TkjvHRuUDpaXpX7GL5lbll15o387A/view?usp=drivesdk ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15].}}{{הערה|1=אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]. וראה את מענה הרבי לרב שפרינגר אודות פרסום זהותו, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] {{אינפו}}}}.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 56: / שורה 59: @@
 *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA מדקדקים] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בדם]'''
 *[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1dZviXgdaOQZfmmmOiKaR5NPjwyeKd3ey קבצים על "דבר מלכות שופטים"] בארכיון גאולה ומשיח.
 {{שיחות הדבר מלכות}}
 {{הערות שוליים}}

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח