ניגון נאשי קראמקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נאשי קראמקי''' הוא [[ניגון]] בשפה | '''נאשי קראמקי''' הוא [[ניגון]] בשפה ה[[רוסית]] ומסתיים במילים "תקעו בחודש שופר, שובה ישראל". | ||
==המילים== | ==המילים== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הניגון מתאר בדרך [[משל]] ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים [[אלול]]-ו[[תשרי]] והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה [[מאמר|מאמרי חסידות]] ב[[דיבור המתחיל]] - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל. | הניגון מתאר בדרך [[משל]] ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים [[אלול]]-ו[[תשרי]] והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה [[מאמר|מאמרי חסידות]] ב[[דיבור המתחיל]] - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל. | ||
הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד | הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד קאפוסט]] בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה [[מאמר|מאמרים]] שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מ[[אדמו"ר המהר"ש]], כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ה[[השכלה (חסידות)|השכלה שבחסידות]], בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר ב[[עבודה]] ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית. | ||
ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־21:20, 26 בדצמבר 2020
נאשי קראמקי הוא ניגון בשפה הרוסית ומסתיים במילים "תקעו בחודש שופר, שובה ישראל".
המילים
המילים ברוסית הם:
"נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, מאָזשנאַ טאַרגאַוואַט, מאָזשנאַ דאַוואַט."
"העי, טשטאָ אוּ וואַס?"
"תקעו בחודש, בחודש השביעי השביעי, שובה ישראל".
תוכנו
הניגון מתאר בדרך משל ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים אלול-ותשרי והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה מאמרי חסידות בדיבור המתחיל - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
הרקע לניגון היא פגישתם של חסידי חב"ד ליובאוויטש בחסידי חב"ד קאפוסט בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה מאמרים שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מאדמו"ר המהר"ש, כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ההשכלה שבחסידות, בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר בעבודה ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית.
ניגון זה הוא ניגון ק"י בספר הניגונים.