שבע התורות – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:


==שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא==
==שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא==
אף על פי שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מכל מקום, התגלותם למטה לא היתה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט, אלא על ידי נשיאי חב"ד – אדמו"ר הרש"ב (ששמע בעצמו ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן), ואדמו"ר הריי"צ (שגילה ופירסם תורות אלו ברבים), ממלאי מקום של (רבותינו נשיאינו שלפניהם עד ל)אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.
אף על פי שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מכל מקום, התגלותם למטה לא הייתה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט, אלא על ידי נשיאי חב"ד – אדמו"ר הרש"ב (ששמע בעצמו ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן), ואדמו"ר הריי"צ (שגילה ופירסם תורות אלו ברבים), ממלאי מקום של (רבותינו נשיאינו שלפניהם עד ל)אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.


ישנם הטוענים על חסידי חב"ד ש"לוקחים לעצמם" גם את הבעש"ט וכן את תלמידו ממלא מקומו [[המגיד]], בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט אלא על ידי נשיאי חב"ד דווקא.
ישנם הטוענים על חסידי חב"ד ש"לוקחים לעצמם" גם את הבעש"ט וכן את תלמידו ממלא מקומו [[המגיד]], בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט אלא על ידי נשיאי חב"ד דווקא.
שורה 19: שורה 19:
ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו.
ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו.


בתמורה ליגיעה המרובה שהיתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים.
בתמורה ליגיעה המרובה שהייתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים.


==שבע התורות==
==שבע התורות==
===הראשונה===
===הראשונה===
תורת הבעש"ט הראשונה היתה אחר [[קבלת שבת]] – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה.
תורת הבעש"ט הראשונה הייתה אחר [[קבלת שבת]] – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה.


והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא [[מתנה]] מלמעלה ב[[ירושה]] בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום, הוא ענין [[השגחה פרטית]] אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא [[מתנה]] מלמעלה ב[[ירושה]] בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום, הוא ענין [[השגחה פרטית]] אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
===השניה===
===השניה===
התורה השניה היתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי ה[[רצון]] שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי [[ברכה]] ופסוק [[תהלים]].
התורה השניה הייתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי ה[[רצון]] שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי [[ברכה]] ופסוק [[תהלים]].


ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי [[השכלה]], אבל שם – ההפלאה היא על ידי [[חומש]] ותהלים.
ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי [[השכלה]], אבל שם – ההפלאה היא על ידי [[חומש]] ותהלים.
שורה 42: שורה 42:
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).


התורה השלישית היתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והשביעית בסעודה שלישית.
התורה השלישית הייתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והשביעית בסעודה שלישית.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==