אהרן רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
(כך צריך להיות שם הערך) |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[רבי]] אהרן הכהן רוזנפלד''' הינו מקרלין-סטולין. נולד לאביו ר' יצחק משה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות. | |||
==התמונותו לאדמו"רות== | |||
בתחילה היה ר' אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו [[רבי אשר מסטולין]]. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון בידרמן מלעלוב]], כשלוש שנים. | |||
לאחר שרבי שמעון בידרמן - מסיבות שונות - לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | |||
לאחר שרבי שמעון בידרמן - מסיבות שונות - לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים | |||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד מפינסק קרלין]]. | |||
== חותם על הפסק דין == | == חותם על הפסק דין == | ||
בשנת תשנ"א חתם רבי אהרן על ה[[פסק דין]] כי [[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. | |||
בשנת תשנ"א חתם רבי אהרן על [ | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|רוזנפלד]] | ||
גרסה מ־10:47, 10 בינואר 2010
רבי אהרן הכהן רוזנפלד הינו מקרלין-סטולין. נולד לאביו ר' יצחק משה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות.
התמונותו לאדמו"רות
בתחילה היה ר' אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי אהרן הגדול מקרלין ושל בנו רבי אשר מסטולין. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כאדמו"ר את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי שמעון בידרמן מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר שרבי שמעון בידרמן - מסיבות שונות - לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.
רבי אהרן הסתלק בליל שבת בשנת תשס"א. כממשיך דרכו משמש בנו רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.
חותם על הפסק דין
בשנת תשנ"א חתם רבי אהרן על הפסק דין כי הרבי הוכח כנביא ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו המלך המשיח.
ספריו
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי.