27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
יעקב פריעד (שיחה | תרומות) (←מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
*'''כֹּהֵן גָּדוֹל:''' המשמעות של מלחמת היוונים בעבודת השם, היא שהיצר הרע הצליח לטמא אפילו את השמנים שבהיכל, את כל כוחות הנפש כולל החב"ד. ולמרות שכל השמנים נטמאו, זה עוזר שמוצאים אפילו 'פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול', שיכול להאיר את כל המנורה, למרות שזהו כד קטן של שמן, מכיון ש'יד כהן גדול באמצע', שהכהן גדול הוא נקודת היהדות שבו, יחידה שבנפש, שלא יכולה להיטמא, ומעוררים אותה על ידי שמתקשרים לכהן גדול שבאותו הדור - נשיא הדור שבדוגמת הכהן הגדול שיושב כל היום במקדש ולא זז משלימות היראה - הוא נותן את הכח להאיר את הנשמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/315.htm אגרות קודש, ב, אגרת שטו].}}. | *'''כֹּהֵן גָּדוֹל:''' המשמעות של מלחמת היוונים בעבודת השם, היא שהיצר הרע הצליח לטמא אפילו את השמנים שבהיכל, את כל כוחות הנפש כולל החב"ד. ולמרות שכל השמנים נטמאו, זה עוזר שמוצאים אפילו 'פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול', שיכול להאיר את כל המנורה, למרות שזהו כד קטן של שמן, מכיון ש'יד כהן גדול באמצע', שהכהן גדול הוא נקודת היהדות שבו, יחידה שבנפש, שלא יכולה להיטמא, ומעוררים אותה על ידי שמתקשרים לכהן גדול שבאותו הדור - נשיא הדור שבדוגמת הכהן הגדול שיושב כל היום במקדש ולא זז משלימות היראה - הוא נותן את הכח להאיר את הנשמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/315.htm אגרות קודש, ב, אגרת שטו].}}. | ||
*'''כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה:''' מהותה של מלכות יון היה לערבב בין קודש לחול, ודבר זה נרמז הן במשמעות השם, שהוא מלשון 'טיט היון' שמהותו הוא לערבב ולגבל חול ומים, המסמלים חומריות ורוחניות, וכן באותיות של תיבת זו, שמתחיל באות י' המורה על חכמה - אך מוריד את האדם אט אט למדריגה תחתונה יותר ויותר עד שמגיע למטה מן השורה ברע גמור{{הערה|רשימות חוברת ג.}}. | *'''כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה:''' מהותה של מלכות יון היה לערבב בין קודש לחול, ודבר זה נרמז הן במשמעות השם, שהוא מלשון 'טיט היון' שמהותו הוא לערבב ולגבל חול ומים, המסמלים חומריות ורוחניות, וכן באותיות של תיבת זו, שמתחיל באות י' המורה על חכמה - אך מוריד את האדם אט אט למדריגה תחתונה יותר ויותר עד שמגיע למטה מן השורה ברע גמור{{הערה|רשימות חוברת ג.}}. | ||
*'''לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ:''' מלחמת היוונים לא | *'''לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ:''' מלחמת היוונים לא הייתה להשכיח את התורה, כיון שהם ראו בה חכמה גדולה ועמוקה, אלא רצו רק להשכיח את הקשר של התורה עם נותן התורה, ולהשכיח שתורה זו היא תורתו של הקב"ה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 815. לקוטי שיחות, לה, וישב־חנוכה.}}. | ||
*'''לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ:''' אף שמצינו שהיוונים גזרו גזירות נוספות, על עצם קיום הדת, כגון האיסור לעשות ברית מילה ולשמור שבת, הרי עיקר הכוונה במלחמה שלהם | *'''לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ:''' אף שמצינו שהיוונים גזרו גזירות נוספות, על עצם קיום הדת, כגון האיסור לעשות ברית מילה ולשמור שבת, הרי עיקר הכוונה במלחמה שלהם הייתה לבטל את הקשר עם נותן התורה (ובזה אף התחילו, ורק לאחר מכן החמירו את הגזירות){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'תנו רבנן', מוצאי שבת חנוכה תשל"ח הערה 33.}}. | ||
*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}. | *'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}. | ||
*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה|שם=לקוש חלק ל|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}. | *'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה|שם=לקוש חלק ל|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}. | ||
*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. | *'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. | ||
*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא | *'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}. | ||
*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}. | *'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}. | ||
*'''להודות ולהלל:''' משמעות כפל הלשון הוא, ש"הודאה" פירושה ביטול הדעה האישית ("מודים חכמים לרבי מאיר"), ו"הלל" פירושו גילוי, ("בהלו נרו"{{הערה|איוב | *'''להודות ולהלל:''' משמעות כפל הלשון הוא, ש"הודאה" פירושה ביטול הדעה האישית ("מודים חכמים לרבי מאיר"), ו"הלל" פירושו גילוי, ("בהלו נרו"{{הערה|איוב | ||