ישיבת צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ישיבה | ||
|שם=ישיבת צמח צדק | |||
|תאריך יסוד=[[תר"פ]] - [[תרפ"א]] | |||
|מיקום=[[ירושלים]] | |||
|ראש הישיבה=[[מנחם מענדל נאה]] | |||
|מספר תלמידים=22 | |||
}} | |||
'''ישיבת צמח צדק''' הינה ישיבה שנפתחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי מגורשי [[ארץ ישראל]] שחזרו לארץ והתיישבו ב[[ירושלים]]. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | '''ישיבת צמח צדק''' הינה ישיבה שנפתחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי מגורשי [[ארץ ישראל]] שחזרו לארץ והתיישבו ב[[ירושלים]]. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
{{להשלים}} | |||
הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | ||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. | רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. | ||
בישיבה למדו 22 תלמידים . תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות. | |||
התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד.}}. | |||
התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]] | ||
גרסה מ־13:55, 17 בדצמבר 2020
| ישיבת צמח צדק | |
|---|---|
| תאריך יסוד | תר"פ - תרפ"א |
| מיקום | ירושלים |
| ראש הישיבה | מנחם מענדל נאה |
| מספר תלמידים | 22 |
ישיבת צמח צדק הינה ישיבה שנפתחה לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי מגורשי ארץ ישראל שחזרו לארץ והתיישבו בירושלים. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ.
היסטוריה
הישיבה נפתחה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת תר"פ או תרפ"א[1], אז התחילו מגורשי ארץ הקודש[2] לחזור לביתם. בני העיר חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר בירושלים.
רבי מנחם מענדל נאה, יסד את הישיבה עם שובו אחרי מלחמת עולם הראשונה מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.
בישיבה למדו 22 תלמידים . תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" דא"ח ומשניות.
התענינות ועזרת אדמו"ר הריי"צ לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו[3].
הערות שוליים
- ↑ מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "כולל חב"ד" אל אדמו"ר הריי"צ בי"ט אדר תרח"צ.
- ↑ אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים
- ↑ ראה במפתח הכללי שבאגרות קודש שלו חלק י"ב ע' שסד.