הזאל הגדול (ליובאוויטש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]).  
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]).  


בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם היתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם היתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג [[אלול]] תרנ"ז]].
בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג [[אלול]] תרנ"ז]].


על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.

גרסה מ־06:46, 17 בדצמבר 2020

הזאל[1] הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[2]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.

היסטוריה

בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).

בזאל הגדול היה משתה החתונה הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם הייתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה ב[[י"ג אלול תרנ"ז]].

על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.

בשנת תש"פ שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו.

הערות שוליים

  1. ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
  2. ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז