עלייה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[הרבי]] אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו בגולה על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}. | [[הרבי]] אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו בגולה על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}. | ||
==ניסיונות עלייה | ==ניסיונות עלייה לארץ== | ||
על אף החשיבות בעלייה לארץ, חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שום אדמו"רי חב"די לא הגיע ל[[ארץ ישראל]]. חלק מהם אף ניסו לנסוע אולם לא הצליחו. | |||
להרב [[לשמה גורן]] שהסיבה שבגללה לא עלו נשיאי חב"ד לארץ היא שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים{{הערה|ולכן עליו לשהות לידו}}, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. הסיבה שבגללה [[אדמו"ר הריי"צ]] כן הגיע שלהרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. {{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}}} | |||
===[[הבעל שם טוב]]=== | ===[[הבעל שם טוב]]=== | ||
גרסה מ־17:07, 9 בדצמבר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
עלייה לארץ ישראל מסמנת את הגעתם של עם ישראל לארץ ישראל. על אף החשיבות שבדבר רבותינו נשיאנו חוץ מאדמו"ר הריי"צ לא הגיעו לארץ ישראל, לעומת זאת הם עודדו פעמים רבות יהודים רבים לעלות לארץ ישראל.
רקע
גישתם הכללית של אדמו"רי חב"ד
בתורה הפעם הראשונה בה מוזכר הביטוי "עלייה" לארץ, הייתה לאחר פטירת יעקב כאשר באו לקברו אז הם כונו "עולים" [1]. במשך השנים נעשתה החשיבות לעלייה לארץ גדולה, במשנה נאמר ש:"הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין"[2], וגדולי ישראל במשך השנים עודדו עלייה ואף עלו בעצמם.
עם הקמת החסידות, עלו רבים מהחסידים לארץ ישראל[3], ואף הבעל שם טוב ניסה לעלות לארץ.אדמו"רי חב"ד אף שלחו את חסידיהם לארץ ישראל[4] ותמכו בהם[5].
עם תחילת הרעיון הציוני הוא החל לעודד עלייה לארץ, בעקבות כך החלו להימנע רבים מלעלות לארץ. אדמו"ר המהר"ש כאשר הציעו לו אנשי "בילו" לעלות לארץ ישראל הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה לארץ ישראל עם 100 חסידים.ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו רבותינו נשיאנו להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה [6].
עם זאת בערוב ימיו של אדמו"ר הריי"צ הוא הקים את הישוב כפר חב"ד, כמו כן החל אז עלייה גדולה של חסידי חב"ד לארץ ישראל[7]. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ הרבי החל לעודד יותר את הישוב החב"די בארץ ישראל. משיחה משנת תשנ"ב אמר הרבי:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"[8].
עם זאת הורו רבותינו נשיאנו על המעלה דווקא להתגורר בחו"ל, בכתר שם טוב מובא:"ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא"[9], ליהודי שפנה לאדמו"ר הצמח צדק שברצונו לעלות לארץ ישראל אמר לו הצמח צדק:"עשה כאן ארץ ישראל"[10].
עליית יהודים
במשך השנים עודד רבותינו נשיאנו עלייה לארץ ואף תמכו, העלייה הראשונה שהייתה רמית הייתה עליית החסידים של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם קופת כולל חב"ד שדאגה לעזרה ולרווחת החסיידם שמתגוררים בארץ ישראל.
הישוב החב"די הראשון היה בצפת לאחר מכן נדד לטבריה, ובהמשך התרחב לחברון[11] ולירושלים.
במשך השנים שאלו יהודים רבים את רבותינו נשיאנו אודות העלייה לארץ.
במכתב לרבי שלמה חיים קסלמן שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו הרבי:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"[12]. בזמן מלחמת ששת הימים שלח הרבי מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".במכתבים רבים משבח הרבי ליהודים אודות המעלה שהם גרים בארץ ישראל.
הרבי אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו בגולה על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלם בחו"ל[13].
ניסיונות עלייה לארץ
על אף החשיבות בעלייה לארץ, חוץ מאדמו"ר הריי"צ, שום אדמו"רי חב"די לא הגיע לארץ ישראל. חלק מהם אף ניסו לנסוע אולם לא הצליחו.
להרב לשמה גורן שהסיבה שבגללה לא עלו נשיאי חב"ד לארץ היא שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים[14], על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. הסיבה שבגללה אדמו"ר הריי"צ כן הגיע שלהרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. [15]
הבעל שם טוב
אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הרש"ב
אדמו"ר הריי"צ
הרבי
| ערך מורחב – הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל |
הערות שוליים
- ↑ בראשית, פרק נ, פסוק י"ד
- ↑ כתובות, יא, י"ג
- ↑ אברהם יערי, "עליית החסידים ההמונית לא"י", מחניים, מ"ו
- ↑ כדוגמת הרבנית מנוחה רחל סלונים
- ↑ כדוגמת כולל חב"ד
- ↑ "הרביים התנגדו לעלייה לארץ" באתר
- ↑ לאחר יציאת רוסיה תש"ו
- ↑ ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב
- ↑ כתר שם טוב, הוספות, תכג
- ↑ אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה
- ↑ בעיקר בזכות עלייתה של הרבנית מנוחה רחל
- ↑ אגרות קודש, א'קמח
- ↑ ראה בהבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים
- ↑ ולכן עליו לשהות לידו
- ↑ הדברים בפיסקה זו מקורם בספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר
