צבי פסח פרנק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←קשריו עם חב"ד: תיקוני שגיאות הבנה (לדוגמא, זה שהיה כתוב שתמך בדעת הרבי בענין האוניות בעוד הוא חלק), שגיאות בכללי, הורדת קטעים לא חשובים מספיק, עריכה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
הרב פרנק עבד כר"מ בישיבת סניף של ישיבת [[תורת אמת חברון]] ב[[ירושלים]]{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' קפט}}. | |||
הרב פרנק לא זכה להתראות עם [[הרבי]]. | |||
מסופר שהרב פרנק התעניין לאחר [[י' שבט תש"י]] על הנעשה בחסידות חב"ד עקב פטירת הריי"צ, ונענה שהחסידים רוצים בחתנו של הרבי באמת, אך הוא אינו רוצה בכך באמת{{הערה|ימי מלך, כרך ג', עמ' 1171}}... | |||
בשנת [[תשט"ז]] בעת ביקור ה[[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|השלוחים לארץ הקודש]] ביקרו כמה מהם אצל הרב פרנק, הם שוחחו אתו על עניין [[המאבק על נסיעת אוניות ישראליות בשבת]]{{הערה|עוד מעורבותו של הרב פרנק בנושא ראו ב[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 כתבה בעניין] ב[[בית משיח]] מאת [[שניאור ברגר]] {{אינפו}}}}, במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על [[הרבי]] ואמר שהוא כמו [[מלך]], שמלך ע"י שהוא כל חייו עוסק בתורה מתבטלים אליו כלל ישראל וביקש שימסרו פרישת שלום ל[[הרבי]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד, גיליון 911, עמ' 41. הובא גם ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1405&CategoryID=525 ניצוצי רבי] גליון 534.}}. | |||
באחת ממכתביו תמה [[הרבי]] אודות פסק הלכה של הרב פרנק בעניין [[יום טוב שני של גלויות]]{{הערה|האגרת נדפסה בליקוטי שיחות כרך י"ז, עמ' 504}}. | |||
הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הוא נינו. | הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הוא נינו. | ||
גרסה מ־20:41, 3 בדצמבר 2020
רבי צבי פסח פראנק (כ"א בטבת תרל"ג - כ"א כסלו תשכ"א) היה רב, פוסק ממייסדי הרבנות הראשית, רבה האשכנזי של ירושלים.
תולדות חיים
נולד בכ"א בטבת תרל"ג בקובנא שבליטא לאביו הרב יהודה לייב פראנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת תרנ"ג עלה לארץ ישראל מעט לפני משפחתו. בשנת תרנ"ה נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא.
בשנת תרס"ח התמנה כדיין בבית דין האשכנזי (פרושי) בירושלים, בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת תרע"ח מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה.
כשנתו הטוקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות ארצות הברית בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר.
הרב היה פרנק ממייסדי הרבנות הראשית לישראל, גם שם שימש כאב"ד. בשנת תרצ"ה לאחר פטירת הרב קוק מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של ירושלים במקומו.שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה.
הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות ציוניים-דתיים כגון האתחלתא דגאולה.
קשריו עם חב"ד
הרב פרנק עבד כר"מ בישיבת סניף של ישיבת תורת אמת חברון בירושלים[1].
הרב פרנק לא זכה להתראות עם הרבי.
מסופר שהרב פרנק התעניין לאחר י' שבט תש"י על הנעשה בחסידות חב"ד עקב פטירת הריי"צ, ונענה שהחסידים רוצים בחתנו של הרבי באמת, אך הוא אינו רוצה בכך באמת[2]...
בשנת תשט"ז בעת ביקור ההשלוחים לארץ הקודש ביקרו כמה מהם אצל הרב פרנק, הם שוחחו אתו על עניין המאבק על נסיעת אוניות ישראליות בשבת[3], במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על הרבי ואמר שהוא כמו מלך, שמלך ע"י שהוא כל חייו עוסק בתורה מתבטלים אליו כלל ישראל וביקש שימסרו פרישת שלום להרבי[4].
באחת ממכתביו תמה הרבי אודות פסק הלכה של הרב פרנק בעניין יום טוב שני של גלויות[5].
הרב שלמה יצחק פרנק הוא נינו.
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, קשרי הרב פרנק עם הרבי וחב"ד במדור ניצוצי רבי בגליון התקשרות.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' קפט
- ↑ ימי מלך, כרך ג', עמ' 1171
- ↑ עוד מעורבותו של הרב פרנק בנושא ראו בכתבה בעניין בבית משיח מאת שניאור ברגר
- ↑ שבועון כפר חב"ד, גיליון 911, עמ' 41. הובא גם בניצוצי רבי גליון 534.
- ↑ האגרת נדפסה בליקוטי שיחות כרך י"ז, עמ' 504