צבי פסח פרנק: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רבי '''צבי פסח פרנק''' (? - [[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]) היה [[רב]], פוסק ממייסדי [[הרבנות הראשית]], רבה האשכנזי של [[ירושלים]]. | רבי '''צבי פסח פרנק''' (? - [[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]) היה [[רב]], פוסק ממייסדי [[הרבנות הראשית]], רבה האשכנזי של [[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[פולין]] לאביו | נולד ב[[פולין]] לאביו הרב יהודה לייב פרנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת [[תרנ"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מעט לפני משפחתו. בשנת [[תרנ"ה]] נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא. | ||
בשנת [[תרס" | בשנת [[תרס"ח]] התמנה כדיין ב[[בית דין]] האשכנזי (פרושי) ב[[ירושלים]], בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת [[תרע"ח]] מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה. | ||
לאחר עליית שלטון ה[[אנגליה|הבריטים]] ל[[ארץ ישראל]] היה הרב פרנק ממייסדי [[הרבנות הראשית]]. בשנת [[תרצ"ה]] לאחר פטירת [[הרב קוק]] מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של [[ירושלים]] במקומו.שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה. | כשנתו הטוקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות [[ארצות הברית]] בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר. | ||
לאחר עליית שלטון ה[[אנגליה|הבריטים]] ל[[ארץ ישראל]] היה הרב פרנק ממייסדי [[הרבנות הראשית לישראל]], גם שם שימש כאב"ד. בשנת [[תרצ"ה]] לאחר פטירת [[הרב קוק]] מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של [[ירושלים]] במקומו.שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה. | |||
הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות [[ציונות דתית|ציוניים-דתיים]] כגון ה[[אתחלתא דגאולה]]. | |||
נפטר ב[[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]. | נפטר ב[[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]. | ||
גרסה מ־19:42, 3 בדצמבר 2020
| הרב צבי פסח פראנק | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| פטירה | כ"א כסלו תשכ"א |
| תפקידים נוספים | רב, פוסק רבה האשכנזי של ירושלים |
רבי צבי פסח פרנק (? - כ"א כסלו תשכ"א) היה רב, פוסק ממייסדי הרבנות הראשית, רבה האשכנזי של ירושלים.
תולדות חיים
נולד בפולין לאביו הרב יהודה לייב פרנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת תרנ"ג עלה לארץ ישראל מעט לפני משפחתו. בשנת תרנ"ה נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא.
בשנת תרס"ח התמנה כדיין בבית דין האשכנזי (פרושי) בירושלים, בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת תרע"ח מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה.
כשנתו הטוקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות ארצות הברית בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר.
לאחר עליית שלטון ההבריטים לארץ ישראל היה הרב פרנק ממייסדי הרבנות הראשית לישראל, גם שם שימש כאב"ד. בשנת תרצ"ה לאחר פטירת הרב קוק מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של ירושלים במקומו.שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה.
הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות ציוניים-דתיים כגון האתחלתא דגאולה.
קשריו עם חב"ד
בשנת תרע"ב כאשר נפתח ישיבת תורת אמת בירושלים מונה הרב פרנק לראש הישיבה.[1].
על אך שהרב פרנק לא ראה את הרבי הוא העריץ וסיפר בגדולתו.
בשנת תש"ח פנה הרב משה גוראריה להרבי אודות גיוס כספים בתגובה עונה לו הרבי:"ואולי כדאי שינסו גם עתה שישתדל בעדם הרב פראנק"[2].
בתקופה שלאחר י' שבט תש"י הגיע הרב חרל"פ לבקר את הרב פרנק, במהלך הפגישה התעניין הרב פרנק אודות מצב בחב"ד ושאל:"מה נשמע בליובאוויטש?" בתגובה ענה לו הרב חרל"פ:"הרבי השאיר אחריו חתן, שהחסידים רוצים בו באמת והוא אינו רוצה באמת"[3].
בשנת תשט"ז בעת ביקור ההשלוחים לארץ הקודש הם הגיעו לבקר את הרב פרנק, במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על הרבי ואמר שהוא כמו מלך שע"י לימוד התורה שלו מתבטלים אליו כל ישראל, בסוף הפגישה הוא אף ביקש שימסרו ד"ש להרבי[4].
הרבי הרבה להזכיר את פסקיו של הרב פרנק בשיחותיו ומכתביו, באחת מהשיחות תמה הרבי אודות אחד מפסקי ההלכה של הרב פרנק[5].
נלחם נגד חוק מיהו יהודי וכנגד נסיעת אוניות ישראליות בשבת כהוראת הרבי.
נכדו הינו הרב שלמה יצחק פרנק.