אהרן יריב – הבדלי גרסאות

'''אהרון יניב''' ([[ט' בטבת]] [[ה'תרפ"א]] (20 בדצבר 1920) - [[כ"ו באייר]] [[ה'תשנ"ד]] (7 במאי 1997) היה אלוף ב[[צה"ל]], ראש אמ"ן ושר ב[[ממשלת ישראל]] שזכה להדרכות אסטרטגיות מ[[הרבי]].

נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה.  בשנת [[תרצ"ה]] -[[תרצ"ו]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. ב[[כ"ו באייר]] [[תשנ"ד]] (7 במאי 1997 ) נפטר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==

אהרון יניב זכה למכתבים ועצות רבות מ[[הרבי]], בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ל[[יחידות]] עם הרבי.

בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יניב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד [[מלחמת יום כיפור]], שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה.

במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]],  הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה ב[[י"א בניסן]] [[ה'תש"ל]]. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.{{הערה|אקג"ש כו עמ' שסז}}

במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יניב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי.