פיל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך. מוקדש לידידי הפילים!)
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==משנה הבריות==
==משנה הבריות==
הרואה לראשונה בחייו פיל, עליו [[ברכה|לברך]]: {{ציטוטון|[[ברכה|ברוך]] אתה [[הוי"ה|ה']] [[אלוקים|אלוקינו]] [[מלך]] ה[[עולם]] משנה הבריות}}{{הערה|ברכות, נח ב.}}.
הרואה לראשונה בחייו פיל, עליו [[ברכה|לברך]]: {{ציטוטון|[[ברכה|ברוך]] אתה [[הוי"ה|ה']] [[אלוקים|אלוקינו]] [[מלך]] ה[[עולם]] משנה הבריות}}{{הערה|ברכות, נח ב.}}.
==הרואה בחלום==
ה[[גמרא]] אומרת{{הערה|ברכות נו, ב; ונז, ב.}}, שהרואה פיל (עם אוכף) ב[[חלום]] - '''[[פלא|פלאות]]''' נעשים לו; והרואה כמה פיל'''ים''' - '''פלאי פלאות''' נעשים לו. [[פירוש רש"י|רש"י]] אומר שפלא זה הוא "כמו שנעשה לפנחס". זאת, יותר מהרואה את [[פנחס]] בן אלעזר בחלום, שנעשה לו רק '''פלא''' בלשון יחיד. הטעם לכך{{הערה|שם=פנחס}}, כי במילה "פיל" מודגשת יותר המילה "פלא", מאשר במלה "פנחס" שרק האות הראשונה שלה היא [[ראשי תיבות]] של המילה "פלא".
הרבי שואל{{הערה|שם=פנחס|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/10/1/index.htm#_ftnref_1327 ליקוטי שיחות חלק לג פנחס שיחה א]}}, איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס?
ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'[[נס]]'. כי נס אמנם הוא למעלה מה[[טבע]], אך ישלו שייכות לטבע, ולכן בשביל לפעול בו הוא משדד (שובר) את כל מערכות הטבע, ואינו חודר בו ב[[פנימיות]]; אך 'פלא' הוא שאין לו שייכות כלל לטבע, ולכן הטבע לא מפריע לו והפלא חודר ומתגלה בכל פרט ופרט בטבע, באופן שהטבע עצמו נעשה למעלה מן הטבע. '''ולכן''' רש"י משוה את הפלאות של הרואה פיל לפלאות פנחס, כי פלא אינו נס פרטי אלא מצב בו הטבע על כל פרטיו נעשה למעלה מן הטבע.


==במלחמת החשמונאים==
==במלחמת החשמונאים==
שורה 12: שורה 19:
לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו.
לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו.


==הרואה בחלום==
==ביטוי==
ה[[גמרא]] אומרת{{הערה|ברכות נו, ב; ונז, ב.}}, שהרואה פיל (עם אוכף) ב[[חלום]] - '''[[פלא|פלאות]]''' נעשים לו; והרואה כמה פיל'''ים''' - '''פלאי פלאות''' נעשים לו. [[פירוש רש"י|רש"י]] אומר שפלא זה הוא "כמו שנעשה לפנחס". זאת, יותר מהרואה את [[פנחס]] בן אלעזר בחלום, שנעשה לו רק '''פלא''' בלשון יחיד. הטעם לכך{{הערה|שם=פנחס}}, כי במילה "פיל" מודגשת יותר המילה "פלא", מאשר במלה "פנחס" שרק האות הראשונה שלה היא [[ראשי תיבות]] של המילה "פלא".
סביב גודלו ומימדיו הבלתי רגילים של הפיל, נקשרו כמה ביטויים. ביניהם ישנו את הביטוי בגמרא{{הערה|ברכות נה, ב. ועוד.}}: {{ציטוטון|דעייל פילא בקופא דמחטא}}. תרגום מ[[ארמית]]: "שמכניס/ים פיל בחור המחט". כלומר, דבר לא מציאותי כמו שאינו מציאותי שפיל יכנס בחור המחט.
 
הרבי שואל{{הערה|שם=פנחס|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/10/1/index.htm#_ftnref_1327 ליקוטי שיחות חלק לג פנחס שיחה א]}}, איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס?
 
ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'[[נס]]'. כי נס אמנם הוא למעלה מה[[טבע]], אך ישלו שייכות לטבע, ולכן בשביל לפעול בו הוא משדד (שובר) את כל מערכות הטבע, ואינו חודר בו ב[[פנימיות]]; אך 'פלא' הוא שאין לו שייכות כלל לטבע, ולכן הטבע לא מפריע לו והפלא חודר ומתגלה בכל פרט ופרט בטבע, באופן שהטבע עצמו נעשה למעלה מן הטבע. '''ולכן''' רש"י משוה את הפלאות של הרואה פיל לפלאות פנחס, כי פלא אינו נס פרטי אלא מצב בו הטבע על כל פרטיו נעשה למעלה מן הטבע.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]

גרסה מ־00:20, 1 בדצמבר 2020

פיל הוא בעל חי גדול מימדים.

פיל

משנה הבריות

הרואה לראשונה בחייו פיל, עליו לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם משנה הבריות"[1].

הרואה בחלום

הגמרא אומרת[2], שהרואה פיל (עם אוכף) בחלום - פלאות נעשים לו; והרואה כמה פילים - פלאי פלאות נעשים לו. רש"י אומר שפלא זה הוא "כמו שנעשה לפנחס". זאת, יותר מהרואה את פנחס בן אלעזר בחלום, שנעשה לו רק פלא בלשון יחיד. הטעם לכך[3], כי במילה "פיל" מודגשת יותר המילה "פלא", מאשר במלה "פנחס" שרק האות הראשונה שלה היא ראשי תיבות של המילה "פלא".

הרבי שואל[3], איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס?

ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'נס'. כי נס אמנם הוא למעלה מהטבע, אך ישלו שייכות לטבע, ולכן בשביל לפעול בו הוא משדד (שובר) את כל מערכות הטבע, ואינו חודר בו בפנימיות; אך 'פלא' הוא שאין לו שייכות כלל לטבע, ולכן הטבע לא מפריע לו והפלא חודר ומתגלה בכל פרט ופרט בטבע, באופן שהטבע עצמו נעשה למעלה מן הטבע. ולכן רש"י משוה את הפלאות של הרואה פיל לפלאות פנחס, כי פלא אינו נס פרטי אלא מצב בו הטבע על כל פרטיו נעשה למעלה מן הטבע.

במלחמת החשמונאים

במלחמת החשמונאים נגד היוונים (של חג החנוכה), הצטיידו צבא היוונים בפילי ענק, בכדי שיהיה להם יתרון גובה, והלחימה בהם תקשה יותר. למרות כלי שק זה, ניצחום החשמונאים בנס גדול מאת ה'.

במהלך המלחמה[4], ראה יהודה המכבי (בנו של מתיתיהו וראש המכבים), פיל גדול ממדים ומעוטר מאוד. יהודה הסיק, שזהו פיל של אחד משרי אנטיוכוס. יהודה שאל את אחיו בני חשמונאי מי יכול להפיל פיל זה, אלעזר אחיו התנדב ופרץ בריצה לעבר הפיל, תוך כדי שעקף את כל החיילים השומרים עליו, וחתך עם חרבו את בטנו של הפיל. הפיל נפל על הארץ עם כל רוכביו שמתו אף הם.

לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו.

ביטוי

סביב גודלו ומימדיו הבלתי רגילים של הפיל, נקשרו כמה ביטויים. ביניהם ישנו את הביטוי בגמרא[5]: "דעייל פילא בקופא דמחטא". תרגום מארמית: "שמכניס/ים פיל בחור המחט". כלומר, דבר לא מציאותי כמו שאינו מציאותי שפיל יכנס בחור המחט.

הערות שוליים

  1. ברכות, נח ב.
  2. ברכות נו, ב; ונז, ב.
  3. 3.0 3.1 ליקוטי שיחות חלק לג פנחס שיחה א
  4. מגילת אנטיוכוס
  5. ברכות נה, ב. ועוד.