אגרת הקודש - סימן א'

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק א' של אגרת הקודש מסביר את חשיבות ונחיצות עבודת התפילה.

מבוא לפרק

אגרת זו הראשונה המופיעה בסדרת אגרות הקודש מרבנו הזקן נכתבה בשלושה זמנים שונים, שבכל פעם הוסיף רבנו הזקן פרטים באגרת זו עד למתכונתה הנוכחית. אגרת זו מתחילה במעלת מנהג חסידים, מנהג שנהוג עד ימינו. לחלק את התלמוד בין לומדים רבים ומסיימים בלימוד את כל הששה סדרים של מסכתות התלמוד בכל שנה ושנה. ואגב בהלכות שבת ישנו מושג ש"מלאכה האסורה בעשייה בשבת" כשנעשית על ידי שנים בבת אחת הם פטורים. אך מלאכה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחד אלא על ידי שניים הם חייבים. כי בכך מושלמת העבודה דווקא בחיבור של שני העושים בה. מכאן אתה למד שבחלוקת התלמוד ללומדים רבים, ישנה מעלה של מלאכה הנעשית על ידי שנים כשאין אחד יכול לבצע זאת בעצמו, אזי נחשב הדבר לביצוע מושלם. ובענייננו לימוד כל התלמוד על ידי הרבים. כי כל אחד לבד לא יכול להשלים את לימוד כל התלמוד ובזכות הרבים אחד מזכה את השני ונחשב להם כלימוד כל התלמוד.

גוף הקטע

אגרת א'

א פותחין בברכה לברך ולהודות לה' כי טוב. שמועה טובה שמעה ותחי נפשי. אין טוב אלא תורה. תורת ה' תמימה. זו השלמת כל הש"ס כולו ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה. ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבעל פה וכחה עוז. פירוש שלמה המלך ע"ה חגרה בעוז מתניה כו'. מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחינת רוחניות הנפש האלהית האמונה האמיתית בה' אחד אין סוף ברוך הוא דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין בבחינת אין סוף ממש. וכן בבחינת שנה ונפש כנודע. הנה אמונה זו נק' בשם בחינת מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת אין סוף ברוך הוא בבחינת עולם שנה נפש. וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש כנודע ממאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא שהוא רק זיו והארה מבחינת הנקראת שכינה השוכן כו' ונברא ביו"ד א' משמו יתברך כו' אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש למהותו ועצמותו כביכול בחינת אין סוף ממש, וכמו שכתוב הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' אקב"ו כו' וכמים הפנים כו' להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים להיות בחינת צעק לבם אל ה' או בחינת רשפי אש ושלהבת עזה בבחינת רצוא ואחר כך בבחינה שוב להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחינת שמאל דוחה כמו שכתוב במתן תורה וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו', והן בחינת הזרועות והגוף שבנפש: אך מי הוא הנותן כח ועוז לבחינת מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה שהיא בחינת גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחינת חכמה והוא הנקרא בשם רצון העליון ברוך הוא, וכמו שכתוב כצנה רצון תעטרנו כעטרה שהיא על המוחין שבראש וכנודע ממה שכתוב על פי אשת חיל עטרת בעלה. וכל השונה הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה אין עוז אלא תורה שהיא נותנת כח ועוז לבחינת מתנים החגורים ומלובשים בה לחזק ולאמץ זרועותיה הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים כל חד לפום שיעורא דיליה. (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו' אמר טעמה כי טוב סחרה כו' ומבואר במקום אחר): אך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפילת השחר שהיא שעת רחמים ועת רצון העליון למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה' יבינו וישכילו יחדיו ולהיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד בכלל. ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא יום יום ידרשון ה' בכל לבם ובכל נפשם ונפשם תשתפך כמים נוכח פני ה' וכמארז"ל בספרי עד מיצוי הנפש כו': ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפילת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא: אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפילתם בכוונת לבם ונפשם לה'. ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים, וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך דייקא, כולו לה'. ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב על פי הגורל או בריצוי הרוב כמ"ש אשתקד: וכגון דא צריך לאודועי שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל יהיה נידון בריחוק מקום להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דא"ח, ומכלל לאו אתה שומע הן ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב ואין טוב אלא תורה וכו':

סיכום הפרק

פותחין בברכה לברך ולהודות להשם על שמועה טובה והיא לימוד כל התלמוד ששה סדרים על ידי חלוקת מסכתות התלמוד לכל הקהל. כה יוסיף השם לאמץ ליבם בגיבורים, כי גבורה של תורה היא דווקא בלימוד תורה שבעל פה הן מסכתות התלמוד וכוחה עוז.

וכמו שממשיל שלמה המלך את התורה ל"עוז" כנאמר: "חגרה בעוז מותניה" והמותנים שהם מעמידות את כל הגוף היא האמונה האמיתית המחזקת ומוליכה את הראש והשכל להתבוננות נכונה ומקרבת ליבם של ישראל לאביהם שבשמים.

מאחר וזמן חיזוק המותנים והאמונה הוא כשיש עת רצון למעלה ולכן מאחר והעת רצון העליון מתגלה ומאיר בעיקר בעת תפילת השחר אי לכך יש להתחזק בתפילה במתינות מתוך התבוננות מתאימה ולא יאפשרו לשליחי ציבור הממהרים לעבודתם ופרנסתם לירד ולעמוד לפני העמוד ולהתפלל במהירות אלא ימנו כל ימות החול אלו שזמנם בידם ופרנסתם מצויה והם סמוכים על שולחן אביהם או חותנם ורק בשבת שכולם פנויים מעסקי החולין יכולים למנות שליחי ציבור אחרים ובלבד שהתפילה תהיה במתינות ובהתבוננות מתאימה.

ואף מודיע רבנו כי בכוונתו לשלוח מרגלי חרש לבדוק את ביצוע התקנה ומי שלא יעמוד בה יידחה מלשמוע חסידות מפי הרבי ולהפך יהיו מקרבים אותם המקיימים את התקנה להיות מרואי פני הרבי ראשונה ושומעי לקחו בקירוב הדעת.

מושגים יסודיים בפרק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

• תניא לעם באתר חב"ד - אור אין סוף

הקודם: אגרת התשובה - פרק י"ב

פרקי אגרת הקודש

הבא: פרק ב'