שיחה:הבעל שם טוב

תאריך הסתלקות הבעל שם טוב

כמדומני, שישנם גרסאות אשר מהם עולה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון ולא בו'.

ב"היום יום" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, כתוב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". צריך מילים יותר מפורשות מאלו?... יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת

וראה את ההוספה שהוספתי בגוף הערך. למי שיש פרטים יותר מדוייקים אודות הסיפור, מתכבד להוסיפם. תודה. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת

א גוטע מלאכה. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה

נו נו, הרי הרבי עצמו מביא את שתי הדעות וכותב שישנו ספק, אז איך בגוף הערך נכתבו דברים בלי מקור וכאילו הכל פשוט וכו'.

מכיון שאין עיתותי בידי לעריכה, אני מביא כאן את דברי הרביים כלשונם, ומותיר לעורכים את עבודה לשלבם באופן המתאים בגוף הערך. כמו כן חשוב מאוד להוסיף את שתי הדעות לגבי תאריך הקבורה.

ספר השיחות תרצ"ט עמ' 333: בשנת תק"כ - שנת הסתלקות הבעש"ט - היתה הקביעות דחג השבועות יום ד' וה'. אין קבלה מפורשת מתי היתה ההסתלקות, אם ביום א' דחג השבועות או ביום ב', אבל יש ראיות שביום א', מזה שיש אצל חסידים מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות ובשנת תק"כ, היה יום ד' יום הראשון של שבועות. עוד יש ראיה מזה שמקובל אצלנו, אשר הרב המגיד קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע היה זה יום א' אחר ההילולא הראשונה של ההסתלקות... וזה היה ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מה גם כן ראיה שהסתלקות הבעש"ט היה ביום א' דחג השבועות.

לקוטי דיבורים ח"א ע' לב: והשיב [כ"ק אדמו"ר הריי"צ] כי עתה נתיישב לי פירוש המלות שאמר רבנו הגדול [אדה"ז] ביום השני לצאתו מהמאסר, שהיה ביום הרביעי בשבוע: "בו ניטלו המאורות בטי"ת [יום הסתלקות מורנו הבעש"ט] ובו ניתלו המאורות בתי"ו [יום שחרורו של אדה"ז].

לקו"ש ח"ד ע' 1031 הערה 30: איך שהיה בפועל לא מצאתי לע"ע ברשימות וכיו"ב. וי"א אשר אדנ"ע אמר עד"ז פעם בשיחותיו: ולא ידע איש את קבורתו. והוא בשיחת יום ב' דחגה"ש תרצ"ט (מרשימת השומעים ואינו מוגה): שאל אחד מתי היה הקבורה, ביום א' אוב ביום ב' ואיך. והשיב כי זו השאלה האט מען געקלערט אין ליובאוויטש שוין לאנג... און עס איז געבליבן אז עס איז ניטא אין דעם קיין קבלה. ובסוף הדיבור אמר אאמו"ר עס איז ולא ידע איש את קבורתו. ובתוך הדברים אמר בדרך סברא אז מען האט געווארט מיט דער קבורה ביז נאך יו"ט. עכ"ל הרשימה. וצ"ע: א) להתאים להדין. ב) להתאים לההתחלה, שהספק רק בנוגע ליום א' או ב'. ואולי צ"ל "ביז נאך יו"ט ראשון". [בדוחק א"ל שהלינו עד לאחרי יו"ט "כדי שיבואו קרובים או להשמיע עיירות" (שו"ע יו"ד ר"ס שנ"ז)]

לקו"ש ח"ח עמ' 22 הערה 10: ...שזמן הקבורה - "ואל עפר תשוב", שזה היה נוגע (אצל הבעש"ט) יותר מעין ההסתלקות - הי' ביום ב' דחגה"ש, ז' בסיון.

לפועל נקבע שהי' באל"ף. הנה (קטע מ)רשימה שרשמתי:

הסתלקות ביום רביעי: "אמר א' שאצל אנשי וואהלין מקובל שהבעש"ט נסתלק ביום רביעי לשבוע, וסימנך ביום שנתלו המאורות. לפי"ז ברור שהסתלקות מורנו הבעש"ט הייתה ביום ראשון של חג השבועות. והשיב [אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע זי"ע]: עתה התברר לי ביאור הדברים שאמר רבינו הגדול ביום השני לצאתו מבית האסורים, שהי' זה ביום הרביעי בשבוע: "בו ניטלו המאורות בטי"ת, בו נטלו המאורות בתי"ו"..... למחרת [י"ט כסלו, כ' כסלו תקנ"ט]...אמר כ"ק רבינו הגדול "....ביום הרביעי נטלו המאורות...." (לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א ליקוט ב' עמ' 45, 59, אותיות א', אמצע י"ג.)

יום א': "בשנת תק"כ –שנת ההסתלקות דהבעש"ט – הי' הקביעות דחה"ש ביום ד' וה'. לא מקובל מתי הייתה ההסתלקות אם ביום א' דחה"ש או ביום ב'. אבל ישנם ראיות שביום א', מזה שיש אצל חסידים (וזהו מאמר כ"ק אדמוה"ז, כלעיל) מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות (היינו יום שנתלו המאורות יום ד' והסתלקות הבעש"ט היו קוראים נטלו בט') ובשנת תק"כ הי' יום ד' יום הראשון דשבועות. ועוד יש ראי',מזה שמקובל אצלנו שהה"מ קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע הי' זה יום הראשון אחרי ההילולא הראשונה של ההסתלקות......וזה הי' ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מזה ג"כ ראי' שהסתלקות הבעש"ט הי' ביום הראשון דחגה"ש." (משיחת חגה"ש, יום ב' בסעודה, ספה"ש תרצ"ט עמ' 333). "אמר הרש"ב שיום השנה של הבעש"ט הוא יום א' דחג השבועות" (שמועות וסיפורים ח"א עמ' 18). וראה ג"כ ב'כרם ישראל' עמ' 12 שמסורת רוז'ין הוא ש'לא ידע איש וכו'.', ובספר 'כפתור ופרח' עמ' 4 מסורת באיאן-לבוב "שאין יודעים על בוריו". ומסורת בעלזא שהמהרי"ד אמר אימתי אך לא זוכרים (נטעי גבריאל ה' יו"ט עמ' קמ"ג). באהלי צדיקים (וויקנא) עמ' ח' שע"פ הקבלה דלעיל שנסתלק ביום ד' הרי שנסתלק ביום הא' ומה שאומרים שנסתלק בב' זהו "טעות גמור". ובספר 'עיר וקדיש' עמ' 5 שלר' ברוך ממז'יבוז' סבירא לי' שההסתלקות ביום א'. וכן ב'שבחי הבעש"ט', ב'היכל הברכה – קאמרנא' פ' תצא, ובסידור לרא"ש מראקשאוו בן בעל התולדות איתא שנפט' ביום א'. וראה סיכום בזה בספר 'מחקרי חסידות', עמ' 63. אולם, בספרי 'דור דור ודורשיו', 'דבר יום ביומו', 'שם ושארית' (לרב החב"די ר' לוי גראסמאן) ועוד נסמן שהי' ביום ב', ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם כו'.

וראה במאמרו של הרה"ג ט' בענדער במוסף המבשר 'אחד הי על הבעש"ט עמ' 44-46 שבהם מוכיח בירור - מעדות תלמיד הבעש"ט שנכח במקום, מרישומים שונים וכעוד - כי נפט' מו"R הבעש"ט ביום א', ומעלה השערה מעניינת מדוע נוצר בלבול, ואין כאן מקומו.

---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

בכלל יש חסידות שטוענת שהבעל שם טוב חי לפני מאות שנים, ובכלל לא היה מייסד החסידות

שומר בית המדרש?

היכן המקור לכך שבהיותו נער היה שומר בבית המדרש בלילות? יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת

שבחי הבעש"ט. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

לשון יחיד ורבים

ציטוט מתוך הערך (לפני העריכה שלי): "הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת"ץ עבר הבעש"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה". האם בשנת ת"ץ עבר אכן לבדו או יחד עם זוגתו? כולנו נשמח אם יהיה מישהו שיואיל לשפוך אור על פרטים אלו. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת

כמדומני שב"אור ישראל" התפרסם סדרת כתבות אודות תולדות חיין של הבעש"ט (או דילמא בהיכל הבעש"ט) ושם ודאי תמצא מבואר, בהצלחה--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 05:58, 4 באפריל 2010 (UTC)

תמונתו

חשוב להוסיף בפיסקה על התמונה את דעת הרבי כפי שמופיעה להלן: http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830

תודה. הוספתי. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 21:35, 17 במאי 2010 (UTC)

כדאי להוסיף גם את הסקירה הזאת http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858

הוכנס

במחילה אך התמונה המפורסמת לא שייכת לבעל שם טוב ולא לבעל שם אחר מגרמניה, אלא לשמואל פאלק הבעל שם מלונדון שהיה יהודי שעסק בכשפים. התמונה המקורית נמצאת במוזיאון בלונדון.

תבנית בית רבי

האם מתאימה לערך זה? --שיע 20:24, 26 באוגוסט 2010 (UTC)

נראה לי שלא. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 10:34, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

שם הערך

לכאורה מתאים יותר ששם הערך יהיה "רבי ישראל בעל שם טוב" ובערך "הבעל שם טוב" יהיה הפניה, ולא הפוך כמו עכשיו.--חב"ד (שיחה) כ"ג בניסן ה'תשע"א 16:02, 27 באפריל 2011 (UTC)

מסכים. חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ג בניסן ה'תשע"א 17:47, 27 באפריל 2011 (UTC)

המדד המקובל הוא מה יביא ליותר צפיות. ובכן, מה לדעתכם האדם הפשוט יחפש? "רבי ישראל בעל שם טוב" או "הבעל שם טוב"? אני חושב שהאפשרות השני' היא הנכונה. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

חסיד צודק לדעתי. ופוק חזי מה עמא דבר, כך נוהגים בשאר מיזמי הויקי. --בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 18:29, 27 באפריל 2011 (UTC)

שאלה כבדת משקל. לדעתי המדד צריך להיות מאוזן בין 'מדד גוגל' = השם מביא לצפיות רבות יותר, לבין מדד אנציקלופדי = ששם הערך יהיה מכובד ומקצועי.

הנתונים. בויקיפדיה השם 'הבעל שם טוב' באנציקלופדיה דעת השם 'ישראל בעל שם טוב'. כך שנראה ששני השמות קבילים. לגבי שכיחות החיפוש, לפי האתר זה של גוגל. ל'בעל שם טוב' יש שכיחות של 3,600, לעומת 140 ל'ישראל בעל שם טוב'.

לאור הנ"ל, שאין בעיה אנציקלופדית בשם הקיים, והוא מבוקש פי 24, אין סיבה לשנות השם. --שיע 13:15, 28 באפריל 2011 (UTC)

אם כבר אז "בעל שם טוב" ולא "הבעל שם טוב", גם ניסוח אנציקלופדי יותר וגם צפיות רבות יותר לדעתי. -- נכתב ע"י חב"ד ששכח לחתום את שמו.

לא מדויק, ה' הידיעה כאן היא חלק משמו. ולכן אנציקלופדי יותר לכתוב זאת עם ה'. אף אחד לא קורא לו בעל שם טוב. הוא הבעל שם טוב. דוגמא לכך אולי 'הארץ המובטחת'. ולא 'ארץ מובטחת. --שיע 13:07, 3 במאי 2011 (UTC)

בפרט שבאותה תקופה היו עוד "בעלי שם" ואנו רוצים להדגיש שמדובר בהבעל שם טוב. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ט בניסן ה'תשע"א 15:17, 3 במאי 2011 (UTC)

ערך חסר?!

"ערך זה לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותו". האמנם?!--חב"ד (שיחה) כ"ב בניסן ה'תשע"ג 11:24, 2 באפריל 2013 (IDT)

מאוד --מענדי ר. - שיחה 06:43, 31 באוקטובר 2016 (UTC)

מה חסר לדעתך? • כתית למאור • בית הבד 06:58, 31 באוקטובר 2016 (UTC)

הפניה

למה יש הפניה מ-ר' אברהם אבא מדוביסאר--מלך - שיחה 14:21, 5 באפריל 2013 (IDT) ראה שיחה:אברהם אבא מדוביסאר, אתה מוזמן לבטל את ההפניה וליצור עליו ערך. ר'ובן - שיחה 14:26, 5 באפריל 2013 (IDT)

להאיר

נדמה לי שכדאי יותר לחדד מהי בדיוק נקודת החידוש של הבעש"ט אני עוד לא הצלחתי לעלות עליה--95.86.107.22 19:28, 28 באפריל 2019 (IST)

אידיש

פעמיים נזכרת שפת האידיש בערך זה בנוגע לבעש"ט ובאורח מוזר למדיי. פעם אחת תחת הכותרת "התגלותו" מתואר השיעור הגאוני בגמרא ובראשונים של הבעש"ט ובסופו בא המשפט: "הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים לאידיש". מי יכול לבאר לנו מה בא ללמדנו משפט זה? פעם אחרת כתוב בערך: "מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת האידיש". הדגשה זו של שפת הדיבור נראית על פניה מוזרה, וכי הכוונה למעט שלא דיבר בשפת המדינה או בעברית החדשה.

המגיד ממעזריטש כממשיך דרכו של הבעש"ט

הוספתי בפסקה "תלמידיו" שהמגיד היה ממשיך דרכו של הבעש"ט, וזאת ע"פ רשימתו של הרבי הריי"צ על כך. מי שיכול למצוא את המקור המדויק ולהוסיפו כהערת שוליים - יבורך.