חב"דפדיה:הומור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו: קצת מרץ לעבודה - אתר חבד אור אין סוף)
שורה 3: שורה 3:
==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "שלום עלים" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|}}
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}

גרסה מ־01:39, 25 בנובמבר 2020

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים להפצת המעינות![1].

מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו

הילד הבוכה ליד הרבי
תנסו לדמיין עז שיכור...
  • מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד בתת"ל ליובאוויטש, רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר מתנגד משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו אדמו"ר הריי"צ וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה[2].
  • באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
  • חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".

"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…

  • למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
  • פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
  • יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול טלית מיד עם צאת סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
  • שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
  • גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה [3].
  • המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו [4].
  • מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
  • מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
  • אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו[5].
  • אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
  • יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… [6].
  • הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
  • יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… [7].
  • לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' [8].
  • רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה [9].
  • "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
  • חסיד אחד אמר לרבי: שמעתי שסגולה גדולה לשלום בית לקפל את טלית במוצאי שבת. ענה לו הרבי: אינני מכיר סגולה כזאת, אך איש העוזר לאשתו ושוטף כלים במוצאי שבת זה בודאי סגולה לשלום בית.
  • הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם [10].
  • הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור[11].
  • כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
  • פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
  • בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
  • בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
  • כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

התמכרות חב"דפדית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התמכרות חב"דפדית הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק בהפצת המעינות

פתרונות

  • להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מהפצת המעינות מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב [12]
  • מומלץ לשים את התבנית
אני בחופשה חב"דפדית
ערך מורחב – חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית
  • מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)

מבחן חובה!

מומלץ מאוד לעבור על המבחן הזה.

טיפים איך להילחם על ערך

  • חתמו במשפט לפי דעתך אפשר אז למחוק חצי מחב"דפדיה
  • אמרו שאם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!

עמודים שמעלים חיוך


לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!

  • הנה סיבות למה לא למחוק!
  • כי זה נותן כוח בעבדות ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
  • זה חלק מהפצת המעינות
  • בשביל להעביר לקוראים את הזמן
  • בשביל להעביר לי את הזמן
  • זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
  • וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!

אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!

הערות שוליים

  1. כפי שכתוב בפרק ז' בתניא

    "כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"

  2. ראו קובץ עז דלעיל
  3. על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112
  4. מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א
  5. סנהדרין נט ב
  6. הרבי, כא תשרי תשמ"ו
  7. שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו
  8. הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו
  9. בית רבי א, פרק כה, בסופו
  10. הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ
  11. הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו
  12. או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות