הבדלים בין גרסאות בדף "שביתת כלים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''שביתת כלים''' היא איסור שנאסר רק לפי שיטת בית שמאי, ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכר...")
 
שורה 1: שורה 1:
'''שביתת כלים''' היא איסור שנאסר רק לפי שיטת [[בית שמאי]], ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכרי, מכיון שלשיטתם אדם מצווה על שביתת כליו.
+
'''שביתת כלים''' היא איסור השנוי במחלוקת, ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכרי, מכיון שאדם מצווה על שביתת כליו.
 
==בברייתא==
 
==בברייתא==
 
בגמרא {{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א}} מובאת ברייתא: {{ציטוטון|  תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום}}.
 
בגמרא {{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א}} מובאת ברייתא: {{ציטוטון|  תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום}}.
שורה 5: שורה 5:
 
בטעמה של הברייתא נחלקו ה[[אמוראים]]: לפי [[רב יוסף]], האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום הוא מכיון שמובא בברייתא {{ציטוטון|ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים}}, והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים היא משום  אין זה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא מכיון שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי [[רב אושעיא]] בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה.
 
בטעמה של הברייתא נחלקו ה[[אמוראים]]: לפי [[רב יוסף]], האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום הוא מכיון שמובא בברייתא {{ציטוטון|ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים}}, והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים היא משום  אין זה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא מכיון שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי [[רב אושעיא]] בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה.
 
==בהלכה==
 
==בהלכה==
ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע]] פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/246/1.htm?q=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D או"ח סימן רמו סעיף א]}}: {{ציטוטון| מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכריא ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה}}.
+
ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע]] פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/246/1.htm?q=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D או"ח סימן רמו סעיף א]}}: {{ציטוטון| מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה}}.
  
 
{{לט מלאכות}}
 
{{לט מלאכות}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:שבת]]
 
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה מ־15:48, 17 בנובמבר 2020

שביתת כלים היא איסור השנוי במחלוקת, ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכרי, מכיון שאדם מצווה על שביתת כליו.

בברייתא

בגמרא [1] מובאת ברייתא: " תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום".

בטעמה של הברייתא נחלקו האמוראים: לפי רב יוסף, האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום הוא מכיון שמובא בברייתא "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים", והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים היא משום אין זה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא מכיון שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי רב אושעיא בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה.

בהלכה

בשו"ע פוסק אדמו"ר הזקן[2]: " מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה".

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א
  2. או"ח סימן רמו סעיף א