אליהו קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|הרב קלצקין]] | [[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|הרב קלצקין]] | ||
''' | רבי '''אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] - [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|ספרו "אבן הראשה"]] | [[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|ספרו "אבן הראשה"]] | ||
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו | רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]], רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגוצ'וב ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב. | ||
בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליבשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי". | בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליבשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי". | ||
בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] | בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שם=ישורון|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}. | ||
{{ | |||
{{ | הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו ש{{ציטוטון|אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל}}{{הערה|שם=ישורון}}. | ||
מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב | |||
מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב התושבים היו [[חסידי חב"ד]] שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו. | |||
בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]]. | בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]]. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה". | בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה". | ||
בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]] | בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F הביקור]}}. | ||
נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]. | נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*'''בנו''' - [[יעקב קלצקין]] | *'''בנו''' - [[יעקב קלצקין]] | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{HebrewBooks|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|''' | * {{HebrewBooks|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|'''ישורון''' טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז|עמוד=745}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:21, 12 בנובמבר 2020
רבי אליהו קלוצקין (כ"ב אב תרי"ב - י"ז אייר תרצ"ב) היה רבה של העיר לובלין וקהילות נוספות.
תולדות חיים
רבי אליהו נולד בכ"ב אייר תרי"ב ברוסיה, לאביו רבי נפתלי הירץ קלצקין שהיה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של ליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, רבי אברהם קלצקין היה רבה של ליוזנא, רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של רוגוצ'וב ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב.
בשנת תרל"ו נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי ברוך מרדכי ליבשיץ, בשנת תרמ"א התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
בשנת תרמ"ז הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את אדמו"ר הצמח צדק[1].
הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו ש"אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל"[1].
מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב התושבים היו חסידי חב"ד שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בספרו.
בשנת תר"נ מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת תרנ"ד מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת תר"ע מונה להיות רבה של העיר לובלין.
בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה".
בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי בו' אב[2].
משפחתו
- בנו - יעקב קלצקין
קישורים חיצוניים
הרב משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר HebrewBooks