שמואל מונקס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב החסיד '''שמואל מונקס''', התגורר בעיירה [[קאליסק]], הוא היה מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | הרב החסיד '''שמואל מונקס''', התגורר בעיירה [[קאליסק]], הוא היה מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
ר' שמואל נחשב מאד אצל אדמו"ר הזקן. הוא היה ידוע בקרב החסידים כבעל פקחות יתירה. דמותו נתפסה כאחד הליצנים, וסביב זה נתקשרו עשרות סיפורים על פקחותו, אך לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה רואים חכמה יתירה. | ר' שמואל נחשב מאד אצל אדמו"ר הזקן. הוא היה ידוע בקרב החסידים כבעל פקחות יתירה. דמותו נתפסה כאחד הליצנים, וסביב זה נתקשרו עשרות סיפורים על פקחותו, אך לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה רואים חכמה יתירה. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
פעם בעת ביקור הרב [[שלמה מקרלין]], אצל אדמו"ר הזקן בעת [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]) כשראו ר' שלמה הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]. למחרת שוב הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה יחדיו מחוץ ליישוב, ולפתע ראו את ר' שמואל באחד הבורות נמלים עוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]], אז אמר ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". | פעם בעת ביקור הרב [[שלמה מקרלין]], אצל אדמו"ר הזקן בעת [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]) כשראו ר' שלמה הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]. למחרת שוב הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה יחדיו מחוץ ליישוב, ולפתע ראו את ר' שמואל באחד הבורות נמלים עוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]], אז אמר ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". | ||
באחד השריפות שפקדו את עיירתו של ר' שמואל נשרף פעם ביתו, כשחסידים ציפו לראות לראות מה תהיה תגובתו של ר' שמואל החל הלה לרקוד "שלא עשני [[גוי]]", כששאלוהו חסידים על כך, השיב שברוך ה' שלא עשני גוי, כי באם הייתי גוי בשריפה זו גם אלוקי היה נשרף... | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]] | ||
גרסה מ־16:53, 5 בינואר 2010
הרב החסיד שמואל מונקס, התגורר בעיירה קאליסק, הוא היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן. ר' שמואל נחשב מאד אצל אדמו"ר הזקן. הוא היה ידוע בקרב החסידים כבעל פקחות יתירה. דמותו נתפסה כאחד הליצנים, וסביב זה נתקשרו עשרות סיפורים על פקחותו, אך לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה רואים חכמה יתירה.
כשבאו לאסור את אדמו"ר הזקן, היה אז בביתו ר' שמואל, ונועץ בו אדמו"ר באם למסור עצמו בידי הגוים, או שמא לנסות לברוח, ענה לו ר' שמואל אם רבי אתה אין לך מה לפחד מהם, אך באם אינך רבי באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מעולם הזה, (כידוע שתורת החסידות דורשת אתכפיא והמנעות מתענוגי עולם הזה).
פעם בעת ביקור הרב שלמה מקרלין, אצל אדמו"ר הזקן בעת תשעה באב, עמד ר' שמואל בבית הכנסת וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את העצבות) כשראו ר' שלמה הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב בית המקדש. למחרת שוב הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה יחדיו מחוץ ליישוב, ולפתע ראו את ר' שמואל באחד הבורות נמלים עוקצים את כל גופו והוא בוכה על חורבן בית המקדש, אז אמר ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש".
באחד השריפות שפקדו את עיירתו של ר' שמואל נשרף פעם ביתו, כשחסידים ציפו לראות לראות מה תהיה תגובתו של ר' שמואל החל הלה לרקוד "שלא עשני גוי", כששאלוהו חסידים על כך, השיב שברוך ה' שלא עשני גוי, כי באם הייתי גוי בשריפה זו גם אלוקי היה נשרף...