נחום דוב ברייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==קבלת האדמו"רות== | ==קבלת האדמו"רות== | ||
ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] נפטר סבו, רבי [[שלמה | ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] נפטר סבו, רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר מבאיאן ורבי נחום בער ברייר סירב לקבל על עצמו את הנהגת חסידי באיאן. [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל על עצמו את האדמו"רות. כשהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי, אמר לו הרבי שמשמים מוטל עליו להיות אדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות באיאן. בסיום ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות. ברשימותיו של רבי [[אפרים אליעזר ילס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]]: "מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבאיאן, אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"{{הערה|מרשימותיו מיום א' של [[חול המועד]] [[פסח]] [[תשמ"א]]}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו נעשו באמצעות דודו של הרב ברייר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], מזקני רבני חב"ד בניו יורק. | ||
בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות באיאן. | בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות באיאן. | ||
גרסה מ־22:37, 4 בנובמבר 2020
רבי נחום בער ברייר (נכתב באידיש ברייער) הוא האדמו"ר של חסידות באיאן, ממשיך דרכו של סבו (אב אמו) רבי מרדכי שלמה פרידמן.
קבלת האדמו"רות
ביום ה' באדר שנת תשל"א נפטר סבו, רבי מרדכי שלמה פרידמן, האדמו"ר מבאיאן ורבי נחום בער ברייר סירב לקבל על עצמו את הנהגת חסידי באיאן. הרבי השתדל להשפיע עליו שיקבל על עצמו את האדמו"רות. כשהיה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי שמשמים מוטל עליו להיות אדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות באיאן. בסיום ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות. ברשימותיו של רבי אפרים אליעזר ילס מופיע שהרבי שאלו בשנת תשמ"א: "מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבאיאן, אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"[1]. מאמצים נוספים להשפיע עליו נעשו באמצעות דודו של הרב ברייר, הרב שניאור זלמן גוראריה, מזקני רבני חב"ד בניו יורק.
בסופו של דבר, בחודש כסלו שנת תשמ"ה קיבל על עצמו את הנהגת חסידות באיאן.
הקשר עם הרבי
הרב ברייר מיודד מאוד עם רבני חב"ד ותומך בפעולות חב"ד; השתתף במספר אירועים תורניים של חב"ד, ביניהם, בחגיגת סיום והכנסת ספר תורה הכללים בירושלים העתיקה ושולח נציג מטעמו לחגיגות סיומי הרמב"ם, לרוב זה ראש ישיבת באיאן, הרב יצחק רבינוביץ'[2]
ביום י"ב בשבט שנת תשמ"ז, ביחידות כללית עם הרבי, ניגש שליחו של הרב ברייר אל הרבי ומסר פ"נ בשם רבו. הרבי הודה על הפריסת-שלום ונתן דולר לצדקה לזכות רבו. לאחר שהתחיל ללכת, קרה לו הרבי שוב ואמר לו: "שיאריך ימים על ממלכתו". לאחר מכן נודע שבאותו זמן עת ממש ניצל הרב ברייר מתאונה מסוכנת בירושלים.
ביום י"ב בחשוון תשנ"ב הגיע בנו של האדמו"ר מבאיאן אל הרבי. הרבי ברכו ונתן לו דולר ואמר לו "תן צדקה עבור אביך, שיהיה לו ממך נחת חסידי".
ביום א' בכסלו שנת תש"ס ביקר בישיבת "היכל מנחם" במילאנו; התפלל תפילת שחרית עם הבחורים התמימים ולאחר התפילה נשאר להקשיב לשיעור שנמסר לבחורים. הרב ברייר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים ומהפעילות הנפלאה להפצת היהדות במילאנו.
בחודש תמוז תשס"ח נפטר אחיו של מזכיר הרבי, הרב יהודה לייב גרונר והרב ברייר הגיע לנחמו[3].
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 85-86.
קישורים חיצונים
- ההדלקה במירון עם האדמו"ר מבויאן (ל"ג בעומר תש"ע)
- רבי נחום בער ברייר בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)
הערות שוליים
- ↑ מרשימותיו מיום א' של חול המועד פסח תשמ"א
- ↑ כסלו תשס"ג, חשוון תשס"ד, חשוון תשס"ה, הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח), אייר תש"ע, אדר ב' תשע"א
- ↑ אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים
| הקודם: מרדכי שלמה פרידמן |
שולשלת אדמו"רי בויאן מה' אדר - תשל"א |
הבא: - |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |