מרדכי סוויצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
[[קובץ:3071 1 600 0.png|ממוזער| | [[קובץ:3071 1 600 0.png|ממוזער|250px|הספר "נר לאברהם" בו מופיע ההתכתבות של הרב סוויצקי עם [[רבי יוסף רוזין]]]] | ||
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[בלארוס]] לאביו הרב יוסף סוויצקי, בצעירותו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], בשנת [[תרפ"ט]] כתב את חיבורו הראשון "ביכורי מרדכי" על [[תלמוד ירושלמי]]. | נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[בלארוס]] לאביו הרב יוסף סוויצקי, בצעירותו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], בשנת [[תרפ"ט]] כתב את חיבורו הראשון "ביכורי מרדכי" על [[תלמוד ירושלמי]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרצ"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]] שם התמנה לאב בית דין ב[[בוסטון]] וחבר ב[[אגודת הרבנים]] של [[ארצות הברית]]. | בשנת [[תרצ"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]] שם התמנה לאב בית דין ב[[בוסטון]] וחבר ב[[אגודת הרבנים]] של [[ארצות הברית]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
כאשר פגש הרב סוויצקי בשנת [[תש"א]] את תלמידי ישיבת תומכי תמימים, הוא התפעל מגדולתם ושלח על כך מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]], בתגובה ענה לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: | כאשר פגש הרב סוויצקי בשנת [[תש"א]] את תלמידי ישיבת תומכי תמימים, הוא התפעל מגדולתם ושלח על כך מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]], בתגובה ענה לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות תלמידי ישיבת ״תומכי תמימים״ שמצאו חן בעיני כבודו ובעיני כל הרואים אותם, וכולם עונים ואומרים שהם זרע ברך ה'. ומתפלא על אשר במדינה זו אפשר להדריך ולחנך בהדרכה כזו. סדנא דארעא חד הוא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון והתעמולה במסירה ונתינה. יתן השי״ת ויהיו התלמידים האלו לסמל לשארי תלמידים ומנהלי הישיבות, ויבואו לידי הכרה כי כל תורה שאין עמה עבודה של יראת שמים, כמו שנהגו אבותינו ואבות אבותינו, סופה בטלה}}{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת אתקכח}}. | ||
בשנת [[תש"ד]] הציע הרב סוויצקי שישיבתו תהיה תחת רשת הישיבות של [[תומכי תמימים]], אולם רעייון זה לא יצא לפועל. | בשנת [[תש"ד]] הציע הרב סוויצקי שישיבתו תהיה תחת רשת הישיבות של [[תומכי תמימים]], אולם רעייון זה לא יצא לפועל. | ||
| שורה 29: | שורה 27: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לכ"ק גאון ישראל וקדושו האדמו"ר מליובאוויטש, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו עד ביאת משיח צדקנו. בידעי כמה יקר בעיניו דברי מרן הגאון הנורא מדווינסק זצוק"ל. אני שולח לו במתנה את ספרי שו"ת עם מרן. אתכבד אם ישים עינו עליי ויחוה דעתו הרמה אודותיו}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לכ"ק גאון ישראל וקדושו האדמו"ר מליובאוויטש, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו עד ביאת משיח צדקנו. בידעי כמה יקר בעיניו דברי מרן הגאון הנורא מדווינסק זצוק"ל. אני שולח לו במתנה את ספרי שו"ת עם מרן. אתכבד אם ישים עינו עליי ויחוה דעתו הרמה אודותיו}}. | ||
נפטר ב[[כ"ז סיוון]] [[תשנ"א]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''בכורי מרדכי''' - על [[התלמוד הירושלמי]]. | * '''בכורי מרדכי''' - על [[התלמוד הירושלמי]]. | ||
גרסה מ־12:14, 2 בנובמבר 2020
הרב מרדכי סוויצקי (נכתב: סאוויצקי; תרע"א – כ"ז בסיוון תשנ"א) היה רב ואב בית דין בבוסטון.
תולדות חייו
נולד בשנת תרע"א בבלארוס לאביו הרב יוסף סוויצקי, בצעירותו הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי, בשנת תרפ"ט כתב את חיבורו הראשון "ביכורי מרדכי" על תלמוד ירושלמי.
עמד אז בקשר מכתבים עם רבי יוסף רוזין והיה מתכתב איתו בנושאים שונים, במשך השנים הוציא את הספר "נר לאברהם" שבו מופיע ההתכתבות שלו עם הרגצוב'ר.
בשנת תרצ"ט היגר לארצות הברית שם התמנה לאב בית דין בבוסטון וחבר באגודת הרבנים של ארצות הברית.
קשריו עם חב"ד
כאשר פגש הרב סוויצקי בשנת תש"א את תלמידי ישיבת תומכי תמימים, הוא התפעל מגדולתם ושלח על כך מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בתגובה ענה לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו אודות תלמידי ישיבת ״תומכי תמימים״ שמצאו חן בעיני כבודו ובעיני כל הרואים אותם, וכולם עונים ואומרים שהם זרע ברך ה'. ומתפלא על אשר במדינה זו אפשר להדריך ולחנך בהדרכה כזו. סדנא דארעא חד הוא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון והתעמולה במסירה ונתינה. יתן השי״ת ויהיו התלמידים האלו לסמל לשארי תלמידים ומנהלי הישיבות, ויבואו לידי הכרה כי כל תורה שאין עמה עבודה של יראת שמים, כמו שנהגו אבותינו ואבות אבותינו, סופה בטלה"[1].
בשנת תש"ד הציע הרב סוויצקי שישיבתו תהיה תחת רשת הישיבות של תומכי תמימים, אולם רעייון זה לא יצא לפועל.
לאחר מכן עמד הרב סוויצקי בקשר עם הרבי, והוא העריץ את הרבי וראה בו כמנהיג הדור.
על אף דעותיו האנטי ציוניות של הרב סוויציקי הוא הצטרף להרבי למערכה למען שלימות הארץ ופרסם כרוז בו כתב:
החזרת שטחים לערבים, היא שאלה שאינה קשורה כלל בפוליטיקה או בחשבונות אחרים, זה פשוט ענין של סכנת נפשות. נסיגה מטריטוריות תסכן את חייהם של שלשה וחצי מליון יהודים,
ועל כן אסור לעשותה, אסור להחזיר שום שעל. אסור לסגת אפילו ק"מ אחד אם יגרום סכנה לישראל. אין לתת אימון בשום גוי, וח"ו להעמיד בסכנה יהודי אחד על סמך הבטחה שלהם שרוצים בשלום. אפילו הערבים שמתארים אותם כמתונים, מוכנים להשמיד להרוג ולאבד כל יהודי היל"ת.. דעתי זו אינה קשורה כאמור לעמדה פוליטית כל שהיא, כי אם לדעת תורה. יש האומרים שאסור לנו להרגיז את כל העולם נגדנו, והריני לשאול אותם איזה עולם, העולם שראה ש – 6 מליון יהודים עולים על המוקד ושתק?!.. וגם הוויתורים שעשו עד עתה בהחזרת דברים חיוניים הרי הם בכלל סכנת נפשות. זהו פסק ברור.
בד' כסלו תשמ"ח הגיע הרב סוויצקי להרבי בעקבות כך שהרבי התפלל לרפואתו בעת שהיה חולה, הרב סוויצקי הגיע להתפלל מנחה ב770 ולאחר מכן נכנס ליחידות, בתחילה לפי בקשת הרבי שוחח איתו מעט בלימוד, במהלך הפגישה הם דיברו על הנהגות הרגצוב'ר, ולאחר מכן ענה הרבי לשאלתו למה הוא עולה לארץ ענה לו הרבי: "מפני "מעשה רב" של כ"ק מו"ח שלא נסע, למרות שהיו לו כמה הזדמנויות מ"מ לא נסע. וטעם הפשוט לכך הוא, מפני שנשיא ישראל לא יעזוב צאן מרעיתו", לבסוף דיברו על עניינה של שנת הקהל.
הרבי עודד את הרב סוויצקי להוציא לאור את ספריו, בשנת תש"מ שלח הרב סווציקי את ספרו נר לאברהם להרבי וכתב:
לכ"ק גאון ישראל וקדושו האדמו"ר מליובאוויטש, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו עד ביאת משיח צדקנו. בידעי כמה יקר בעיניו דברי מרן הגאון הנורא מדווינסק זצוק"ל. אני שולח לו במתנה את ספרי שו"ת עם מרן. אתכבד אם ישים עינו עליי ויחוה דעתו הרמה אודותיו
.
ספריו
- בכורי מרדכי - על התלמוד הירושלמי.
- בריכת ירושלים - על התלמוד הירושלמי.
- מראה אש - על התלמוד הירושלמי.
- מים אדירים - חידושים וביאורים על הש"ס והרמב"ם.
- נר אברהם - חליפת מכתבים עם הרוגאצ'ובר.
- בית מרדכי - הדרנים על הש"ס.
- בריכת המלך - על ספר המצוות להרמב"ם.
- מרומי גלים - על ספר המצוות להרמב"ם .
- שיח מרדכי - ענייני חג הסוכות.
- שיח מרדכי - ענייני מילה.
קישורים חיצוניים
- קשריו של הרב סוויצקי עם הרבי באתר "אור תורת החסידות"
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אגרת אתקכח