יהודה אריה פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי")
(התאריכים לקוח מאתר האנציקלופדיה היהודית)
שורה 1: שורה 1:
הגאון הצדיק רבי '''יהודה אריה פרלוב''', האדמו"ר מנובומינסק.
הגאון הצדיק רבי '''יהודה אריה פרלוב''', האדמו"ר מנובומינסק ה'[[תרל"ח]]-[[י' באלול]] ה'[[תשכ"א]].


{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}
שורה 5: שורה 5:
== הרבי בביקור בביתו ==
== הרבי בביקור בביתו ==


בשנת [[תשי"ד]] בא אליו הרבי לניחום אבלים. הם דיברו שיחה תורנית ממושכת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/32/308&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]}}
בשנת [[תשי"ד]] בא אליו [[הרבי]] לניחום אבלים. הם דיברו שיחה תורנית ממושכת.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/32/index.htm תורת מנחם עמוד 308]}}
 
 
הרבי שאל האדמו"ר מנאָוואָמינסק האם יש ספרים של חידושי תורה מאביו, והשיב, שיש רק בכתב-יד, ואמר הרבי: כדאי ונכון ביותר שישתדלו להדפיס את הדברים, שעל ידי זה נמשכים ומתגלים דברי-תורתו בעולם, שכן, בשעתם נאמרו הדברים רק לאותם יהודים שהיו נוכחים בבית-המדרש שלו, ועל כל פנים ליהודים ששייכים לד' אמות של תורה ותפילה, ואילו על ידי ההדפסה, נמשכים ומתגלים הדברים בכללות העולם.
הרבי שאל את האדמו"ר מנאָוואָמינסק האם יש ספרים של חידושי תורה מאביו, והשיב, שיש רק בכתב-יד, ואמר הרבי: כדאי ונכון ביותר שישתדלו להדפיס את הדברים, שעל ידי זה נמשכים ומתגלים דברי-תורתו בעולם, שכן, בשעתם נאמרו הדברים רק לאותם יהודים שהיו נוכחים בבית-המדרש שלו, ועל כל פנים ליהודים ששייכים לד' אמות של תורה ותפילה, ואילו על ידי ההדפסה, נמשכים ומתגלים הדברים בכללות העולם.


אחר כך התעניין הרבי אצל האדמו"ר אודות ספרי חידושי-תורה משלו, וכשהשיב שחיבר הספרים "קול יהודה" ו"לב ארי'", אמר הרבי, שישמח לקחת את ספריו, והוסיף - בהמשך להנ"ל - בחיוך, שהספרים שיגיעו לידו בוודאי יבואו לשימוש... ולכן מוטב שיגיעו לידו משישארו מיותרים ללא תועלת.
אחר כך התעניין הרבי אצל האדמו"ר אודות ספרי חידושי-תורה משלו, וכשהשיב שחיבר הספרים "קול יהודה" ו"לב ארי'", אמר הרבי, שישמח לקחת את ספריו, והוסיף - בהמשך להנ"ל - בחיוך, שהספרים שיגיעו לידו בוודאי יבואו לשימוש... ולכן מוטב שיגיעו לידו משישארו מיותרים ללא תועלת.


== א ווארמע יוד ==
== א ווארמער יוד ==


בעת הנסיעה חזרה ל[[770]] הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואחר כך הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד".
בעת הנסיעה חזרה ל[[770]] הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואחר כך הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד".
שורה 18: שורה 18:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547&hilite=5d2cdc8e-c6da-4025-8022-3f6192d94944 האדמו"ר מנובומינסק בניחום אבלים אצל הרבי]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=547&hilite= האדמו"ר מנובומינסק בניחום אבלים אצל הרבי]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים|פרלוב יהודה אריה]]
[[קטגוריה:אדמו"רים|פרלוב יהודה אריה]]

גרסה מ־22:04, 28 באוקטובר 2020

הגאון הצדיק רבי יהודה אריה פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק ה'תרל"ח-י' באלול ה'תשכ"א.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי בביקור בביתו

בשנת תשי"ד בא אליו הרבי לניחום אבלים. הם דיברו שיחה תורנית ממושכת.[1]   הרבי שאל את האדמו"ר מנאָוואָמינסק האם יש ספרים של חידושי תורה מאביו, והשיב, שיש רק בכתב-יד, ואמר הרבי: כדאי ונכון ביותר שישתדלו להדפיס את הדברים, שעל ידי זה נמשכים ומתגלים דברי-תורתו בעולם, שכן, בשעתם נאמרו הדברים רק לאותם יהודים שהיו נוכחים בבית-המדרש שלו, ועל כל פנים ליהודים ששייכים לד' אמות של תורה ותפילה, ואילו על ידי ההדפסה, נמשכים ומתגלים הדברים בכללות העולם.

אחר כך התעניין הרבי אצל האדמו"ר אודות ספרי חידושי-תורה משלו, וכשהשיב שחיבר הספרים "קול יהודה" ו"לב ארי'", אמר הרבי, שישמח לקחת את ספריו, והוסיף - בהמשך להנ"ל - בחיוך, שהספרים שיגיעו לידו בוודאי יבואו לשימוש... ולכן מוטב שיגיעו לידו משישארו מיותרים ללא תועלת.

א ווארמער יוד

בעת הנסיעה חזרה ל770 הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואחר כך הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד".

אחר כך התעניין הרבי אצל ר' שניאור זלמן גוראריה (שנתלווה אל הרבי בביקור זה) לפשר העובדה שהאדמו"ר מנאָוואָמינסק לבש בגד משי, אם זה רק בימי האבלות. והשיב הנ"ל שיש אדמו"רים שנוהגים ללבוש משי בכל ימות השנה, שבהם אין חשש שעטנז כלל. ובהמשך לזה דובר אודות חיוב ציצית בבגד משי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים