דבר מלכות ויצא

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בעקבות השיחה

"	והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע	"

• בקשר לט׳ כסלו (יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו״ר האמצעי) ויו״ד כסלו (יום גאולתו) – יש להוסיף עוד יותר בלימוד תורתו, שמיוחדת בזה שהיא באופן של ״רחובות הנהר״.
• לערוך התוועדויות ביו״ד כסלו בכל מקום ומקום,

ובעיקר – להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי״ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפנה נדחת. וכן להמשיך ההתוועדויות בימי החנוכה.

• הלימוד מעבודתו של אדמו״ר האמצעי – להמשיך הענינים הרוחניים והחסידותיים של יהודי גם בחייו הגשמיים, באופן שהגשמיות בטלה להרוחניות המתגברת עלי׳.
• להוסיף בלימוד עניני הגאולה האמיתית והשלימה.
• בימי חנוכה הבע״ל יש לקיים מנהג ישראל דנתינת דמי חנוכה לבני ביתו, ובמיוחד – לילדים וילדות, ונתינה בריבוי, באופן שמשמח את הילדים.

סיכום

• א - ג: אצל אדמו"ר האמצעי התקיים מאמר חז"ל:"ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש", שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
• ד - ה: הפסוק "״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״" מורה על ירידת הנשמה למטה, ב"״חרון אף של מקום״", ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.
• ו - י"א:״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
• י"א: הפסוק:"״מטתו שלימה״" (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל״מטה״ , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.
• י"ב - י"ד:בירור עשו ע״י יעקב – חיבור אורות דתהו בכלים דתיקון, ועד – החיבור דאורות דתהו וכלים דתהו, אורות דתיקון וכלים דתיקון, חיבור סובב וממלא.
• י"ג:״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
• ט"ו:תורת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה באופן של ״רחובות הנהר״. משא״כ אצל אדמו"ר הצמח צדק שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
• ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!

• ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.