עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

הרב עדין אבן ישראל (כפר חב"ד, אדר תשע"ב)

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה רב חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות הוצאתו של תלמוד שטיינזלץ.

תולדות חיים

עובר לפני הרבי

נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות, לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.

בשנות העשרה שלו חזר בתשובה, את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב שמואל אלעזר היילפרין, אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין. בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד על שם הרב אברהם יהודה חן. בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן. בשנת תשכ"ה נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים הלל אזימוב המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פוזנר (אחיו של רבנו הזקן).

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' הלל צייטלין התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.

המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב דב בער אליעזרוב, ובד בבד רכש השכלה אקדמית, למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן,

כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

פטירתו

בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים" רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו הוציא הודעת אבל מיוחדת:

הרב עדין עם בנימין נתניהו.

"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..

"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..

אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..

אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם.

יהי זכרו ברוך."

עם הרבי

אצל הרבי

בשנת תשי"ג כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב נחום שמריה ששונקין עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות".

בי' בשבט שנת תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד בהוראת הרבי בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים.

במכתב מתשכ"ט הרבי תבע ממנו שבית הכנסת "צמח צדק" צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו ספר הקן.

במכתב מתשל"ו כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה רק משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"

הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן

סיפר הרב דוד מאיר דרוקמן: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב יהודה ליב גרונר ואמר לו משהו.

הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

פעילות ציבורית

בשנת תשמ"ד הקים בירושלים תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) וישיבה קטנה. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב שטיינזלץ היה גם ישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות.

בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת הרבי. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מהרבי ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך חלוקות דולרים.

בשנת תש"ס הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת תשס"ו הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת תשע"ו נבחר ל'איש השנה' של העיתון הציוני-דתי 'מקור ראשון'.

בתחילת חודש כסלו תשע"ז נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

חוגי חן למשנת חב"ד

בכל יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת תשי"ח (1958). לאחר פטירתו של הרב אברהם חן (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי הרב זוין, שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר זלמן שז"ר - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת אברהם זיגמן. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו.

ישיבה הראשונה בברית המועצות

בשנת תשמ"ט הקים את ישיבת שמי"ר במוסקבה שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה בברית המועצות, לאחר תקופת הגלוסנוסט.

כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני שמי"ר ועזרת אחים.

הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמו בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.

ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב דוד מאיר דרוקמן

ביאור על הגמרא

ערך מורחב – תלמוד שטיינזלץ

בשנת תשכ"ה, בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני: מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

"אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה."

בשנת תש"ע סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

כתיבה והוצאה לאור

בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' בירושלים והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להנגישם לדובר שפת העברית המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים הארמיות של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות). ביום א' בכסלו שנת תשע"א סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

מעניק לנשיא זלמן שזר את ספרו הראשון על הגמרא.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב שמואל וואזנר, הרב חיים קריזווירט, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת תשע"ג סיים את סדרת הביאורים שלו על ספר התניא, אותה החל להוציא לאור בשנת תשמ"ט. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת תשע"ה החל להוציא לאור את פירושו על הרמב"ם בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת תשע"ז הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור התועדות.

מספריו

• תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - ניקוד וביאור התלמוד בבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי.
• ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בתשעה כרכים.
• אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
• הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
• הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
• התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
• מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
• ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן עם ביאור.
• שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
• הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
• חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
• אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
• ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
• יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
• תהלים עם הערות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
• My Rebbe - ספר ביוגרפיה באנגלית על הרבי.

כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.

משפחתו

• רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב חיים הלל אזימוב

• בתו,
• בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
• בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

קישורים חיצוניים

• "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ
• הבלוג של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
• Aleph society
• שיעורי הרב עדין אבן ישראל מאתר ישיבת בית אל
• מכתב מהרבי, אל הרב אבן ישראל אגרות קודש
• נושא מתומצת - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
• צור ארליך, הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא - בתוך עיתון מקור ראשון ט' סיוון תש"ע
• מנחם ברונפמן, על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים, באתר עלי ספר
• דיוקנו של רב צעיר, עיתון 'דבר' תשכ"ט