ליקוטי אמרים - פרק ג': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תניא - פרק ג' הועבר לליקוטי אמרים - פרק ג') |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פרק ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את עשר הכוחות של ה[[נפש האלהית]]. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]], שהם ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וה[[מידות]]. | '''פרק ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את עשר הכוחות של ה[[נפש האלהית]]. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]], שהם ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וה[[מידות]]. | ||
==הקדמה== | ==הקדמה לפרק== | ||
ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] בואר על ה[[נפש האלהית]] שהיא נפש השנית שיש בכל אחד מישראל. בפרק זה מבוארים הכחות של הנפש האלוקית. לנפש האלקית יש עשרה כחות שהם כנגד [[עשר ספירות]], המתחלקים ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]]. בפרק זה מבואר בקצרה כחות אלו, וכן היחס הפנימי ביניהם, וכיצד ספירות המוחין משפיעות על ה[[מידות]]. | ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] בואר על ה[[נפש האלהית]] שהיא נפש השנית שיש בכל אחד מישראל. בפרק זה מבוארים הכחות של הנפש האלוקית. לנפש האלקית יש עשרה כחות שהם כנגד [[עשר ספירות]], המתחלקים ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]]. בפרק זה מבואר בקצרה כחות אלו, וכן היחס הפנימי ביניהם, וכיצד ספירות המוחין משפיעות על ה[[מידות]]. | ||
{{פרק | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג'}} | |||
==צילום הפרק== | |||
==צילום | |||
[[תמונה:תניא ז2.jpg|right|thumb|250px|עמוד 1]] | [[תמונה:תניא ז2.jpg|right|thumb|250px|עמוד 1]] | ||
[[תמונה:תניא 14.jpg|right|thumb|250px|עמוד 2]] | [[תמונה:תניא 14.jpg|right|thumb|250px|עמוד 2]] | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
*[[שבע כפולות]] | *[[שבע כפולות]] | ||
*[[דעת]] | *[[דעת]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה מ־22:29, 26 בדצמבר 2009
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ג של ספר התניא מבאר את עשר הכוחות של הנפש האלהית. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל לשלוש אמות ושבע כפולות, שהם ספירות המוחין, ספירות חב"ד, והמידות.
הקדמה לפרק
בפרק הקודם בואר על הנפש האלהית שהיא נפש השנית שיש בכל אחד מישראל. בפרק זה מבוארים הכחות של הנפש האלוקית. לנפש האלקית יש עשרה כחות שהם כנגד עשר ספירות, המתחלקים לשלוש אמות ושבע כפולות. בפרק זה מבואר בקצרה כחות אלו, וכן היחס הפנימי ביניהם, וכיצד ספירות המוחין משפיעות על המידות.
גוף הפרק
פרק ג והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד:
וביאור הענין כי הנה השכל שבנפש המשכלת שהוא המשכיל כל דבר נקרא בשם חכמה כ"ח מ"ה וכשמוציא כחו אל הפועל שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב "נכספה וגם כלתה נפשי" וגו' וכתיב "צמאה נפשי לאלהים" וגו' וכתיב "צמאה לך נפשי" וגו' והצמאון הוא מיסוד האש שבנפש האלהית וכמ"ש הטבעיים וכך הוא בעץ חיים שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח וכמו שנאמר בעץ חיים שער נ' שהיא בחינת חכמה שנקרא מים שבנפש האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן כמו שמבואר במקום אחר. והדעת הוא מלשון "והאדם ידע את חוה" והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה פירוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה:
צילום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ב' |
{{{רשימה}}} | הבא: פרק ד' |