מזמור לתודה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (בזכות הרב קורצוג) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|כותרת=מזמור לתודה | |כותרת=מזמור לתודה | ||
|רוחב=30% | |רוחב=30% | ||
|תוכן=א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, | |תוכן=א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ. | ||
ב עִבְדוּ | ב עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. | ||
ג דְּעוּ | ג דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: | ||
הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ | הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. | ||
ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה | ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. | ||
ה | ה כִּי־טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד־דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ. | ||
|מקור=[[תהלים]], פרק ק' | |מקור=[[תהלים]], פרק ק' | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
גרסה מ־13:31, 20 באוקטובר 2020
מזמור לתודה
|
|---|
|
א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ. ב עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. ג דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. ה כִּי־טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד־דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ. |
| תהלים, פרק ק' |
מזמור לתודה הוא קטע בתפילה[1] הנאמר אחרי ברוך שאמר. המזמור הוא חלק מפסוקי דזמרה.
מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהלים. המזמור נקרא "מזמור לתודה" ע"ש כך שבזמן הקרבת קרבן תודה היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה.
בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה[2].
פירוש הפס' ע"פ חסידות
"מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול[3], והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את שם הוי' בשם אלקים וע"כ האדם מתבטל ומודה לשם הוי' שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא שם אלקים, וע"י כך שהאדם מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את שם אלקים לבחינת שם הוי' שלמעלה ממנו.
מקורו של המזמור
בחסידות מבואר שמקורו של מזמור לתודה הוא באור אין סוף דעולם היצירה[4].
אדמו"ר האמצעי שואל[5] מדוע מקורו של מזמור לתודה הוא דווקא באור אין סוף, ובאור אין סוף גופא מדוע דווקא בעולם היצירה? ומקדים לומר שמזמור לתודה נאמר בהקשר לקרבן תודה, והודאה, שעליה מביאים את הקורבן מקורה באור אין סוף.
ומסביר שהודאה מקורה באור אין סוף מכיון שהודאה נאמרת על נס שהיה לאדם ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא וגילוי שם הוי' בשם אלקים. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי אור אין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה באור אין סוף - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא באור אין סוף.
והסיבה לכך שמקורו של המזמור הוא דווקא באור אין סוף שבעולם היצירה מסביר אדמו"ר האמצעי[6] ששורשו האמתי של מזמור לתודה הוא אכן באור אין סוף שבעולם האצילות, אך מכיון שבימי בחול כל הדרגות יורדות במדרגה לכן מזמור לדוד נמצא בעולם היצירה ולא בעולם האצילות. ואת מקום מזמור לתודה מחליף בשבת המזמור "מזמור לשבת" שבו אין את שם הוי', ומסביר אדמו"ר האמצעי[7] שבגלל שאין בו את שם הוי' יש בו בחינת העלם שלמעלה מגילוי ומקורו של מזמור לשבת הוא באור אין סוף שבעולם האצילות.
בחסידות
כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה הלכה[8], ומקור ההלכה שהיא תורה שבעל פה הוא בספירת הדעת[9]. שעניינה הוא להבין ולהשיג ע"י שם אלקים בשם הוי', וע"י כך שיש לאדם בחינת דעה בשם הוי' - הוא מעלה בכך את שם אלקים.
אדמו"ר הרש"ב מוסיף ומבאר[10] שהמילים "מזמור לתודה" מגיעות מספירת החכמה, ו"עבדו את ה'" שורשן בספירת הבינה.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהלים
- ↑ שו"ע אורח חיים
- ↑ שם קמא
- ↑ ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי
- ↑ ראה ספר פירוש המילות, צ, ד
- ↑ פירוש המילות, מזמור שיר ליום השבת, עט, א
- ↑ שם עט א
- ↑ פירוש המילות, קמא. תורת שמואל, תרל"ט ח"ב
- ↑ הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה בשם הוי'
- ↑ תורת שמואל תרל"ט, ח"ב, תקעו.