הרש"י הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} פירוש '''הרש"י הראשון''', שעל התורה, בפסוק הראשון של ספר בראשית, הוא יסודי ביות...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==דברי רש"י== | ==דברי רש"י== | ||
'''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב ב}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא ו}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז}}. | '''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב ב}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא ו}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז}}. | ||
[[רש"י]] פותח בשם [[רבי יצחק]] שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | |||
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה}}. | |||
==ביאורי הרבי== | ==ביאורי הרבי== | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־15:35, 16 באוקטובר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
פירוש הרש"י הראשון, שעל התורה, בפסוק הראשון של ספר בראשית, הוא יסודי ביותר ומוזכר בשיחות קודש רבות של הרבי כהסבר אודות עניין שלימות הארץ ומעלתם של עם ישראל.
דברי רש"י
בְּרֵאשִׁית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"[1], שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"[2]. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"[3].
רש"י פותח בשם רבי יצחק שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות קידוש החודש. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל?
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים שארץ ישראל שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה[4].
ביאורי הרבי
קישורים חיצוניים
- ↑ שמות יב ב
- ↑ תהלים קיא ו
- ↑ ילקוט שמעוני שמות רמז קפז
- ↑ יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה